לבית המשפט העליון הוגש ערעור על גזר דינו של רמזי געבה, טכנאי אולטרסאונד שהורשע בעבירות אינוס ומעשים מגונים בשתי מטופלות, אותן ביצע במהלך בדיקה שגרתית. המדינה סבורה כי העונש אינו משקף את חומרת העבירות שביצע, וודאי על רקע העובדה שבוצעו במסגרת תפקידו ותוך ניצול האמון הייחודי הקיים בין מטפל למטופל – "על אנשי הטיפול מוטלת אחריות מוגברת, מתוקף תפקידם, וניצול המעמד והתפקיד על ידם צריך לבוא לידי ביטוי בענישה".
על פי המתואר בהכרעת הדין, במהלך בדיקות אולטרסאונד, ביצע הנאשם את העבירות בשתי מטופלות. בכל אחד מן המקרים, שעה שהגיעו לבדיקה, ביקש מהן געבה להתפשט שלא לצורך רפואי, והחדיר את אצבעותיו לאיבר מינן תוך מצג כאילו מדובר בחלק מן הבדיקה. במקרה של המתלוננת השנייה, הניח קונדום על השולחן, ולאחר שהחדיר אצבעותיו לאיבר מינה שאל אותה אם היא מעוניינת במשהו נוסף, מלבד הבדיקה.
בבית המשפט המחוזי, ביקשה התביעה להשית על הנאשם מאסר בפועל של 10 שנים, אך בית המשפט העמיד את העונש על 6 שנות מאסר בלבד, לצד מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננות.
ניצל את מעמדו
המדינה הגישה לבית המשפט ערעור על גזר דינו של געבה בטענה כי העונש שנגזר עליו הינו מקל ביותר ואינו משקף כראוי את החומרה היתרה הנלווית למעשיו מעצם תפקידו ומעצם מערכת היחסים הייחודית בין מטפל ומטופל. הפרקליטות תטען כי על אנשי הטיפול מוטלת אחריות מוגברת, מתוקף תפקידם. ניצול המעמד והתפקיד על ידם צריך לבוא לידי ביטוי בענישה.
העונש שהוטל על הנאשם, בגין שני מעשים, מבטא גישה סלחנית שהמדינה סבורה שאין לה מקום כאשר מדובר בעבירות מין בכלל, ובעבירה של אינוס בפרט. ודאי, כאשר מדובר במקרה בו יש ניצול אמון שניתן באיש צוות רפואי, אגב בדיקה, ויש בו כדי להשפיע על יכולת המתלוננות לתת אמון עתידי במטפלים רפואיים כשיזדקקו לכך.
לפיכך, מבקשת הפרקליטות מבית המשפט לקבל את הערעור ולהחמיר באופן ניכר בעונשו של הנאשם.