בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע את דקל ששונקר בשורה של עבירות מין קשות הכוללות אינוס, מעשים מגונים כלפי שש מתלוננות, וכן בעבירה של הפצת מחלה שביצע כלפי מתלוננת קטינה, שהייתה בת 13 בעת ביצוע העבירה. בנוגע לשלושה אישומים אחרים, הורשע ששונקר בניסיון לביצוע עבירה של הפצת מחלה.
הנאשם נשא של נגיף ה- HIV. אולם, לא נמצאו ראיות לכך שמי מהמתלוננות נדבקה במחלה. בנוסף לעבירות המין שנעשו, הנאשם הורשע גם בעבירה של מעשה העלול להפיץ מחלה כלפי קטינה. בכתב האישום לא יוחסה לנאשם עבירת מין. בית המשפט זיכה אותו מביצוע עבירה של הפצת מחלה מסכנת חיים, וזאת מחמת הספק אם יחסי המין היו מוגנים. הנאשם פעל באופן שיטתי לאתר נשים מוחלשות תוך שהוא הציג עצמו בזהויות שונות כגון משפטן, מדריך קרב מגע, מטפל רגשי או מי שבידו לסייע להן כלכלית.
מניפולציות ומצגי שווא
"חרף רצונו של הנאשם ללמד על עצמו כאדם פשוט, הסובל מחולאים רבים, העובד למחייתו ומבקש לסייע לזולת ככל שידו משגת, בפועל מדובר בנאשם מתוחכם, חד לשון, מניפולטיבי שלא בחל בשום דרך לצורך מימוש מאווייו המיניים", נכתב בהכרעת הדין, "הנאשם פעל, שלא לומר 'עבד', במשך תקופה באיתור מתלוננות מוחלשות דרך פרסומים ברשתות החברתיות, בעיקר באמצעות הפייסבוק, ומשאלו נמצאו, הפעיל עליהן מניפולציות תוך שימוש במצגי שווא, ניצול ציני של מצוקתן והכול תוך התעלמות מרצונן",
ששנוקר לא הורשע בשלושה אישומים אחרים בתביעה, משום שהסתבר בדיעבד שבתקופה הרלוונטית הוא לא היה מדבק. התביעה טענה שזה שהתגלה בדיעבד כי הנאשם לא היה מדבק בתקופת העבירות, לא אומר כי עליו להיות פטור מעונש על כך. "העבודה שהסתבר לאחר מכן כי הנאשם לא היה מדבק בתקופה שצוינה לעיל- היא במובנים רבים בבחינת חוכמה שבדיעבד, שהוא לא ידע עליה ולא יכול היה לדעת עליה בזמן אמת", אמרה.
לפני כשמונה שנים הורשע ששונקר לחמש שנות מאסר על כך שקיים יחסי מין עם שלוש נשים בעודו מסתיר מהן כי הוא חולה במחלת מין. ששונקר הורשע בשלוש עבירות של מעשה העלול להפיץ מחלה, שבגינן ניתן היה להיכנס לעד שבע שנות מאסר, אך לא הורשע בעבירות של קבלת דבר במרמה, שנכללו בכתב האישום.
