הרכב שופטי בית משפט במחוזי בחיפה, אבי לוי, ערן קוטון ואיל באומגרט, גזר 16 שנות מאסר לריצוי בפועל על נאשם שהורשע בסדרת עבירות מין באחייניתו עת שהייתה בת 14-10 שנים. עוד גזר בית המשפט פיצויים למתלוננת בסך 258 אלף שקלים. ומאסר על תנאי במשך 24 ו-9 חודשים במידה ויעבור המתלונן עבירות מין מסוג פשע או עוון בהתאמה.
הנאשם הורשע בביצוע שורה של עבירות מין במתלוננת – אחייניתו בין השנים 1998 ו-2002, עת הייתה בת 14-10 שנים. הוא הורשע בעבירות הבאות : שתי עבירות אינוס בבת משפחה; ריבוי עבירות מעשי סדום בבת משפחה בנסיבות מחמירות; שתי עבירות מעשה מגונה בבת משפחה בנסיבות מחמירות ושלוש עבירות מעשה מגונה בבת משפחה.
נקבע שהוא פגע בה מינית החל מהיותה בת כ-10 שנים, אילצה לבצע בו מין אוראלי תוך משיכת שיערה לאחור והזזת ראשה כלפי מטה בהיותה כבת – 11 שנים ובהמשך, בעשרות הזדמנויות חזרו ונשנו המעשים הללו לאחר שהנאשם משח את איבר מינו בקרם. חלק מהמעשים נעשו תוך השמעת דברי איום ואף תוך הצבעה על אקדחו מתוך דרישה, שהיא לא תגלה דבר מהמעשים. לצד מעשים אלה, נקבע שהוא נהג לגעת בחזה, להכריחה לאחוז באיבר מינו, לכנותה "הזונה שלי", "זונה מיומנת", וכן לומר לה "תיחנקי, תמותי".
"זונה מיומנת"
בהיותה בת 14 דרש ממנה לבצע בו מין אוראלי במקום עבודתו ואף גרם לה להיחשף בפני חברו לעבודה. בהזדמנות אחת "חיטט" באיבר מינה, דחף אצבעותיו לתוכו והכאיב לה, החל בהכנסת איבר – מינו לאיבר – מינה אך לא הצליח להשלים הפעולה עד תום והכניס את איבר מינו אל ישבנה, מה שגרם לה לדימום ולכאבים, אשר ליוו אותה זמן רב לאחר האירוע. האירוע האחרון אירע בחודש נובמבר 2002 עת אילץ אותה לבצע בו מין אוראלי בפעם האחרונה.
בית המשפט עמד על כך, שמסכת המעשים הבלתי – נתפסת שעשה הנאשם באותה נערה צעירה לאורך שנים כה משמעותיות בילדותה ובנערותה היא מזעזעת ומחרידה ממש. צוין כי אין מדובר במעשים בודדים, חד פעמיים באופיים אלא במסכת מעשים שלמעשה הפכו את נפגעת העבירה לשפחת מין נרצעת; תוך ביטול ואיפוס עצמיותה; רצונותיה; רגשותיה ותחושותיה; ושעבוד כל אלה לגחמותיו המיניות החולניות והפסולות של הנאשם. בית המשפט ציין, שאלמלא הוכחו הדברים באורח שלא הותיר ולו ספק קל שבקלים בהתרחשותם, היה קשה להאמין שהם קרו ושעשה אותם אדם נורמטיבי – לכאורה , משרת – הציבור, אשר בחייו הגלויים עוסק בהצלת חיי אדם.
בגזר הדין הודגשו, הערכים המוגנים בדבר זכותה של המתלוננת לפרטיותה על גופה; זכותה לאוטונומיה על גופה; הערך הטמון בשמירה על ילדים וקטינים בכלל מפני פגיעה מינית; שמירה על בריאותה הגופנית והנפשית של קורבן המעשים; זכותה של הנפגעת לחיים שלווים ובטוחים ולהיות מוגנת מפני קרובי משפחתה בביתה ובביתם. הודגש, כי ערכים אלו נפגעו בצורה עצומה פועל יוצא ממעשיו של הנאשם. בית המשפט עמד על מדיניות הענישה המחמירה בכגון דא. וציין, כי לצדה של העבירה החמורה ביותר שבה הורשע הנאשם – מעשה סדום בבת משפחה בנסיבות מחמירות, קבוע, בהתאם לסעיף 355 לחוק העונשין, עונש מזערי בן חמש שנות מאסר.
האחראי הבלעדי
נסיבות ביצוען של העבירות לימדו, כי מדובר במעשים שהיה כרוך בהם תכנון מדוקדק. הנאשם הוא היה האחראי הבלעדי למעשים; הוא ידע היטב מהו הנזק שאותו הוא גורם לנפשה של הקטינה; בפועל, נגרם נזק עצום כתוצאה מביצוע מעשי העבירה שבעשייתם הורשע הנאשם. הנאשם ביצע המעשים על – מנת לספק את יצריו המיניים החולניים ומתוך התנכרות מוחלטת לשלומה ובטחונה של קורבנו.
הנאשם הבין היטב את חומרת מעשיו ואת הפסול שבהם; הוא יכול היה וצריך היה להימנע מלבצעם. המעשים בוצעו תוך שימוש בכוח, נעשו בצורה אכזרית ומתעללת ותוך ניצול מעמדה כאחייניתה של בת – זוגו וכנערה צעירה.
מכאן, מצא בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם הנע בין 15 לבין 18 שנות מאסר לריצוי בפועל לצד עונשים נלווים.
באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות, צוין כי הנאשם נעדר עבר פלילי ואין ספק שעונש מאסר ממושך יפגע בנאשם, אשר איננו צעיר ושמצבו הבריאותי איננו שפיר. בית המשפט נתן דעתו למצבו הרפואי הבעייתי של הנאשם, כפי שזה בא לביטוי במסמכים הרפואיים הרבים שהוגשו, אך צוין שאין בכך כדי להצדיק חריגה לקולה ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום (או צדק).
___________________________________________
