אחרי עשרות שנות נישואין התגרשה תושבת השרון מבעלה והגישה נגדו תביעה על סך רבע מיליון שקלים שבכל שנות הנישואין התעלל בה פיזית, נפשית ומינית. בית המשפט קבע כי היא לא הוכיחה דבר והורה לה לשלם לבעל 8,000 שקלים הוצאות משפט.
על פי התביעה, הבעל התנהל נגדה באלימות פיזית ונפשית כלפיה במשך כל שנות הנישואין. נטען, שהוא נהג להכותה, להרים עליה ידיים, לדחוף אותה ולהעיפה באוויר והתעלל בה קשות באופן יומיומי במשך כל שנות נישואיהם, איים עליה באומרו "עוד מילה אחת…", רמס וביטל אותה, התייחס אליה כעבד, בעוד היא תמכה בו וטיפחה את הבית והמשפחה.
נטען, שהנתבע נהג לומר לה שיש לה בעיות נפשיות, קילל, זלזל והשפיל אותה, הוציא ופיזר כספים ללא ידיעתה, השתולל, דפק על דלתות החדרים, שבר חפצים, זרק חפצים כגון, חולצות וצלחות עם אוכל לקירות, העיף שולחנות וכסאות, לכלך בצורה קיצונית את הבית, גרם לנזקים בבית טרם מכירתו, סגר את ברזי המים, הוריד את הווישרים ברכבה וכשהברקסים לא עבדו ברכב אמר לה להסתדר בעצמה אגב סיכון חייה.
לאחר שביקשה להתגרש ממנו, הנתבע לטענתה כיסה את המיטה במצעים לבנים, הוריד את הכרית בצד התובעת והניח שושנה אדומה כארון קבורה; הוריד את מזוזת הבית ושבר אתה; קנה שתיל על לב מתכת ורוזמרין ותקע סכין בלב; הכין שפריץ של קטשופ שמדמה נתזי דם והניח חצי עגבנייה חתוכה כלפי מטה ותקע בה קיסם. התובעת גם קשרה בין מחלתה בשלבקת חוגרת, חוסר איזון בלחץ דם, איבוד הכרה, נשירת שיער ונטילת התרופות לרבות טיפול פסיכיאטרי לבין התעללות הנתבע בה כמתואר
"טענות מופרכות"
הבעל לשעבר, דחה את כל טענותיה ובית המשפט מינה מומחית לבדיקת טענות האישה שקבעה כי דברים שאמרה לא תאמו את עדותה והתכנסות לאותן טענות שאותם העלתה מצביעה על מופרכותן. מומחה בתחום הנפשי שמינה בית המשפט שללה הפרעה נפשית המצדיקה מתן אחוזי נכות בגין האירועים מושא התביעה והמומחה שהינו מנהל המרכז לבריאות נפש קבע: "לא התרשמתי לפגיעה או הפרעה נפשית של התובעת כיום. על אף החוויות הקשות שמתארת התובעת, כיום היא מתפקדת באופן אדפטיבי במגוון תחומי החיים".
השופטת עינת גלעד משולם שכאמור דחתה את התביעה, ציינה בהחלטתה כי התובעת לא הוכיחה את תביעתה ולו בדוחק. "התובעת שימשה עדה יחידה לטענותיה בדבר מסכת התעללות נמשכת בחיי הנישואין. זה המקום להזכיר כי אין מדובר בשנות נישואין בודדות, אלא בשלושים וחמש שנות נישואין. בהתחשב בכך שכתב התביעה והתצהיר מצביעים על התנהלות נמשכת על פני כשלושה עשורים, ובכך שהם מציינים הן אלימות פיזית והן אלימות מילולית, קשה להלום כיצד לא עלה בידי התובעת להציג ולו מסמך אחד המבסס את טענותיה בדבר אלימות, איומים, התנהגות משפילה ועוד" כתבה השופטת.
עוד הוסיפה השופטת: "התובעת לא הציגה תלונות, פניות למשטרה או לאגף לשירותים חברתיים, לא היו פניות של התובעת או של מי מהצדדים לטיפול כלשהו זוגי או פרטני, אף לא נערכה פנייה לקבלת טיפול רפואי בגין מעשי האלימות הנטענים, שחלקם כנטען הובילו לחבלות כגון חתכים בידיים במצח ודימומים".
_____________________________________________
