המומחה קבע שהגבר מהווה סכנה לילדיו ולאשתו לשעבר – משום שבעברו היה נער גבעות. בפסק הדין דחתה השופטת שירלי שי את חוות דעתו, והעבירה לחזקתו של האב שלושה מתוך ארבעת ילדיו, תוך שהיא מטילה הוצאות כבדות על אשתו לשעבר.
סכסוך גירושין מכוער ורווי הליכים בין בני זוג לשעבר, הגיע בימים אלה להכרעה מפתיעה, שבה הורתה כבוד השופטת שירלי שי מביהמ"ש למשפחה בפתח תקווה, להפקיע שלושה ילדים מחזקת אימם, ולהעבירם לחזקת אביהם, וזאת, בין השאר, בעקבות עלילת שווא על אלימות אותה טפלה האישה על האב.
בני הזוג נישאו בשנת 2008 ולאורך שנות נישואיהם הביאו 4 ילדים לעולם. כל הילדים נולדו ביישוב מרוחק שאליו עברו ההורים מספר שנים לאחר נישואיהם.
בחלוף 14 שנות נישואין עלו יחסי השניים על שרטון, וסכסוך גירושין חריף פרץ ביניהם. למרות שבתחילה קיימו ההורים הסדר שהייה שווה עם הילדים בבית המשפחה (נסטינג), ההסדר פוצץ, כשהאישה פנתה לבית המשפט בבקשה לצו הרחקה נגד האב, מאחר שלטענתה הוא נוהג כלפיה באיומים ובהטרדה מאיימת. צו הרחקה זמני הוצא נגד האב במעמד צד אחד, ולאחר שהאם כשלה מלהוכיח את הדברים, הצו לא חודש, והאם חויבה בהוצאות לטובת האב.
הפרת הסדרי השהייה
מייד אחר כך הגישה האם בקשה לבית המשפט לעבור עם הילדים ליישוב אחר, במרכז הארץ. האב הגיש כתב הגנה ובעקבות כך, דחה בית המשפט את בקשתה של האם.
חרף דחיית בקשתה, התעלמה האישה מהחלטת בית המשפט, ועקרה למרכז הארץ עם ילדיה, תוך שהיא מפרה פעם אחר פעם את הסדרי השהייה עם הילדים, ולא מאפשרת להם להתראות עם אביהם.
במסגרת ההליכים בין הצדדים, נקראו אנשי מקצוע רבים לחוות דעה על התנהלות ההורים ומצבם של הילדים. רובן המכריע של חוות הדעת, קבעו שהאם מרבה לערב את ילדיה במאבק בינה לבין אביהם, ומפעילה כלפיהם סחיטה רגשית, במטרה להעביר אותם "לצד שלה". מומחים אלה קבעו שהאב אינו מהווה כל סכנה לשלום האם והילדים. לעומת זאת, קבעו רוב המומחים כי האם מהווה השפעה שלילית על ילדיה, ובעיקר על שתי בנותיה הבוגרות.
רק חוות דעת אחת, של מומחה לקרימינולוגיה, טענה למסוכנות מצד האב. לטענת הקרימינולוג, רמת המסוכנות של האב כלפי האם והילדים בינונית, בעוד שרמת המסוכנות של האם כלפי הילדים נמוכה. את הקביעה הזו, ביסס לדבריו הקרימינולוג, על סמך אירוע אלימות בודד שהתרחש בין בני הזוג בעבר הרחוק, וכן על העובדה שבצעירותו השתייך האב ל'נוער הגבעות', ובמסגרת זו נטל חלק בפעילות אלימה.
הזנחה?
השופטת שירלי שי, חלקה על עמדת המומחה, ואף ציינה בפסק דינה כי אף גורם חינוכי לא התלונן על הזנחת הילדים, כאשר אלה שהו עם האב, והילדים הגיעו לכל המסגרות במועד, זאת בניגוד למצב שבו שהו הילדים אצל האם, שם בחלק ניכר מהפעמים הילדים נעדרו תקופות ממושכות מנוכחות בבית הספר.
עוד הוסיפה השופטת שי כי הקרימינולוג לא הסביר כיצד באה האלימות הבינונית לידי ביטוי כלפי הילדים. "מכאן, לא יהיה מופרך לומר, כי חרף ההגדרה של "רמת מסוכנות בינונית", לא סבור המומחה כי בפועל, האב מסוכן לילדיו".
בנוסף, קבעה השופטת שי כי זמני השהות של שלושת הילדים עם אמן יתקיימו במשך שלושה חודשים במרכז קשר, וזאת כפעמיים בשבוע, למספר שעות, ותחת פיקוח אנשי מקצוע.
בתום שלושת החודשים הראשונים, ובכפוף לכך שהאם תקיים את זמני השהות שנקבעו כלשונם, יוסר הפיקוח מהמפגשים השבועיים, ואלה יתקיימו באותם הימים ולמשך שלושה חודשים נוספים.
החלטה חריגה
לדברי השופטת שי, החלטה חריגה זו נובעת מהחשש שהאם תסרב להשיב את ילדיה אל האב, במקרה ויותר להם לשהות בביתה, כפי שכבר עשתה בעבר.
לאחר ששת החודשים שבהם יותר לאם להתראות עם ילדיה רק במרכז קשר, יתווספו לכך סופי שבוע, אחת לשבועיים. בנוסף, קבעה השופטת, כי הצדדים יפעלו לקבלת טיפול משפחתי ומתן טיפול רגשי.
השופטת שי חתמה את פסק דינה בהטלת תשלום הוצאות משפט על האישה: "לאור ההתנהלות החריגה של האם, מספר הבקשות שהוגשו במהלך ההליך ומספר הדיונים שהתקיימו, אני מחייבת אותה בהוצאות האב בסך של 35,000 שקלים".
