לבית המשפט העליון הוגש ערעור על גזר דינו של נתנאל בנימין, 28 מרמת גן, אשר הורשע במעשה טרור של ניסיון רצח, בעקבות חלקו בלינץ' שבוצע כלפי סעיד מוסא בעיר בת ים, במהלך אירועי "שומר חומות". הפרקליטות סבורה כי עונש מאסר של 12.5 שנים אינו משקף את הנסיבות החמורות והאכזריות של המעשים, וזאת בשים לב כי העונש על אחת העבירות בהן הורשע עומד על 25 שנות מאסר.
ערעור זה מצטרף לערעור דומה אשר הגישה הפרקליטות לאחרונה בעניינו של אחד המעורבים בלינץ' בעכו, גם כן במהלך שומר חומות, בקריאה להחמרת ענישה ויצירת הרתעה כנגד מי שפוגעים במרקם החיים העדין שבין יהודים וערבים ופועלים באלימות קשה על רקע גזעני בתקופה בה המדינה מצויה במערכה צבאית.
כזכור, כנגד בנימין הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב בגין אחד המקרים הקשים מאירועי "שומר חומות" – מעשה טרור של לינץ' אכזרי ואלים שבוצע בידי המון משולהב כלפי סעיד מוסא, בלב העיר בת ים על ידי עשרות אנשים – רק בשל היותו ערבי. כתב האישום כלל תיאור פוגרום אכזרי שהוביל לפציעתו הקשה ולהשלכות קשות מנשוא על חייו של מוסא, אשר הוסטו ממסלולם עד ליום זה.
בנימין נטל חלק משמעותי באירועים אלו. הוא נהג באלימות ובאכזריות והיה גורם בולט ומשלהב. כתב האישום שבו הורשע מתאר ערב שבו פרק המשיב כל עול – בזז, התפרע ותקף, יחד עם המון מוסת, מתוך מניע גזעני. בנימין היה במעגל הפנימי של מי שתקפו את נפגע העבירה באכזריות, וזאת גם בעת שנפגע העבירה היה שכוב על הקרקע ללא יכולת להתגונן.
אלימות בשטח תוסס
בין היתר, תקף בנימין את נפגע העבירה בכ-10 מכות אגרוף בפניו, בעט בצווארו, ואף בחר לחזור, לאחר שהורחק בידי אחרים, כדי לתקוף שוב את נפגע העבירה שהיה שרוע חבול על הקרקע, ואז בעט בראשו וזרק על פניו בקבוק, בכוונה לגרום למותו. בתום הליך משפטי ממושך הורשע בנימין, בין היתר, בעבירת מעשה טרור של ניסיון רצח אשר העונש הקבוע בצדה הוא 25 שנים, ונגזר עליו עונש מאסר של 12.5 שנים.
בערעור שהוגש על עונשו של בנימין נטען כי לא ניתן משקל מספק לנסיבות החמורות בהן בוצעו המעשים, החמורים בפני עצמם ממילא ובהינתן שהמחוקק בעצמו קבע עונש מירבי של 25 שנות מאסר לאחת העבירות בהן הורשע. בערעור נטען עוד כי עיתוי המעשים בעיצומה של מערכה צבאית, אינו דומה לביצוע מעשה אלימות ממניע לאומני-אידיאולוגי במצב רגיעה, לביצוע המעשה במצב שבו "השטח תוסס", והיה מקום לתת לכך משקל משמעותי.
כמו כן נטען כי לא ניתן משקל מספק לפגיעה החמורה בנפגע העבירה ולנזקים מכמירי הלב, המיידיים והנמשכים, כתוצאה מאירוע הלינץ'.
