על מה מבזבזת המדינה כסף וזמן שיפוט? שישה דיונים נערכו בבית משפט השלום בתל אביב, עד שזוכה תושב תל אביב, בן 47, שהואשם בגניבת 20 בזנטים בשווי 360 שקלים, חלקם עקומים, מסניף צופים בעיר גבעתיים, בין השאר גם בשל מחדלי חקירה. במהלך הדיון אמר חוקר משטרתי שנשאל מדוע לקח 11 ימים להתקשר למספר טלפון שנתן הנאשם: "אנו עושים את התיעדוף שלנו ויש תיקים שיכולים להמתין גם 3 חודשים".
נגד הנאשם הוגש כתב אישום שייחס לו
_______________________ והסגת גבול פלילית, כאשר על פי העובדות לפני כשנה ומספר חודשים הגיע הנאשם ונכנס לשטח שבט צופי גבעתיים, דרך פרצה בגדר מגודרת וגנב מהמקום כ-20 בזנטים ששווים הכולל הוא 360 שקלים. הנאשם מלכתחילה אמר כי אכן ביצע את המעשים המתוארים בכתב האישום, אולם עשה כך באישור אדם בשם 'אלי', אשר יצר עמו קשר מסר את הכתובת וביקשו להגיע ולפנות את הברזלים ועל כן אין כל פליליות במעשיו.
רכז השבט שהגיעה להעיד, ציינה לאחר השיחה עם האחראי על התחזוקה שניגשה להגיש תלונה במשטרה לעניין גניבת בזנטים וזאת מבלי שעברה דרך שטח התנועה ומבלי שבדקה את החסר באופן וודאי ולא את מספר הבזנטים, שניתנו על סמך הערכה ומראה עיניים מתוך צפייה בתמונה שצולמה על ידי עדת הראייה והסכימה שמדובר בהסקת מסקנה מושכלת בלבד, הנסמכת על תלונתה של עדת הראייה.
"התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה"
החוקר בתחנת המשטרה בגבעתיים, שחקר את הנאשם תחת אזהרה פעמיים קיבל ממנו את מספר הטלפון של איש התחזוקה שלטענתו אישר לו לקחת את הבזנטים, אך רק לאחר 11 ימים התקשר אל אותו מספר, זאת לאור סדר העדיפויות שהתחנה והחקירות מבצעים בתיקים המצויים על שולחנם. לדבריו המספר לא היה מחובר והוא הדגיש, כי לא ביצע ניסיון נוסף, למעט ביום זה. בהמשך, הפיק מהמחשב המשטרתי תדפיס בעלויות וצילצל אל בחורה בשם 'אלינור' והייא מסרה לחוקר, שהיא לא מכירה את המספר הזה, הוא לא קשור אליה ומדובר כנראה בטעות.
על כך ציינה השופטת ענת יהב: "אי אפשר להתעלם מכך שהחוקר ניגש לבדיקת גרסת הנאשם בתחושה ראשונית (ואולי נכונה) שמדובר בגרסה שקרית, אולם לטעמי היה בתחושה זו כדי לפגוע באיכות הבדיקה והפעולות… העובדה שהטלפון רשום על שם אישה, השוללת כל זיקה למספר טלפון זה, אין בה כדי להחליש את גרסת הנאשם, אלא יש בה כדי להסביר שהיה צורך להמשיך ולברר אותה".
באת כוח הנאשם, ביקשה מבית המשפט לזכות את מרשה שכן לטעמה, התביעה לא הוכיחה את האמור בכתב האישום מעל לספק סביר. בין השאר מיקום הנטילה נותר מעורפל, שכן העדה אינה יודעת לומר מהיכן נגנבו הבזנטים. עוד ציינה עו"ד אלאב כי מחדלי החקירה פגעו בהגנת הנאשם פגיעה ממשית ולא צולם מספר הטלפון, כולל שעה והתקשרויות בין הנאשם לאחר. החוקר לא התקשר באופן מידי במעמד הנאשם, אלא רק לאחר כשבועיים.
השופטת יהב שקיבלה את טענות ההגנה, כאמור זיכתה את הנאשם מהמיוחס לו וציינה בין השאר כי גרסת הנאשם הונחה באופן מידי כבר במפגש עם עדת הראייה ולאחר מכן נפרשה בפני השוטר בחקירתו במשטרה, כאשר הגרסה אינה גרסה שעל פניה ניתן לשלול אותה והיא מגובה בפרטים. "המאשימה לא עמדה בנטל ההוכחה ברף הנדרש ונותר בליבי ספק בדבר היסוד הנפשי אשר היה במחשבתו ובליבו של הנאשם בעשותו את הפעולות הפיזיות בהן הודה לכתחילה ואני מזכה אותו מחמת הספק מן העבירות שיוחסו לו", סיכמה השופטת יהב.
