בית המשפט השלום בתל אביב הורה לחברת “רביעיית פלורנטין” לשלם פיצוי של 361 אלף שקלים כולל שכ"ט עו"ד, לזוג שרכש דירה בפרויקט הדיור היוקרתי. השופט אהרן אורנשטיין קבע שהיזמית הפרה את חוק המכר וגרמה לתובעים ליקויי בנייה, איחור במסירת הדירה ועוגמת נפש.
על פי הפסק הדין, התובעים הם עולים מצרפת שרכשו את הדירה במרץ 2015 מרוכשת מקורית שחתמה עם היזמית באוקטובר 2013. המחיר ששילמו התובעים היה 6.3 מיליון שקל, בעוד שהמחיר ששילמה הרוכשת המקורית היה 5.59 מיליון שקל. בהסכם שנחתם בין הצדדים נקבע שהתובעים יהיו זכאים לקבל את הפיצוי שיינתן לרוכשת המקורית על ידי היזמית בגין האיחור במסירת הדירה, שהיה אמור להתבצע באוקטובר 2014.
בתביעה שהגישו התובעים לבית המשפט באוגוסט 2019 טענו שהדירה עדיין מצויה במצב לא תקין ומכילה ליקויי בנייה רבים, כגון חוסר חיבור לחשמל, רטיבות, סדקים, חוסר ישרות בקירות ועוד. הם דרשו לקבל פיצוי על פי סעיף 4(א) לחוק המכר, שמעניק לקוני משנה זכות עצמאית כלפי היזמית בגין אי-התאמות בדירה. הם גם דרשו לקבל פיצוי על פי סעיף 14 לחוק המכר, שמקנה לקונה זכות לפיצוי בגין איחור במסירת הדירה. בנוסף, הם דרשו לקבל פיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה להם מהמצב המתמשך.
ליקויים בשווי 92 אלף שקל
השופט אורנשטיין מינה מומחה מטעם בית המשפט, שקבע שבדירה קיימים ליקויים בשווי כ-92 אלף שקל, כאשר בתוספת סכומים נוספים כמו מע"מ הסכום מאמיר לכדי 135 אלף שקל וכן הבהיר שאין לאפשר ליזמית הזדמנות לתקן את הליקויים מאחר וחלפו קרוב לעשר שנים מהמועד המקורי שנקבע למסירת הדירה ובהתחשב בעובדה שאין אפשרות לגור בדירה במהלך תיקון הליקויים, הוסיף השופט וקבע שעל היזמית לשלם לתובעים 12 אלף שקל נוספים, כדמי שכירות עבור דירה חלופית שוות ערך.
באשר למועד מסירת הדירה, השופט דחה את טענת היזמית לפיה מסירת הדירה לרוכשת המקורית מספר חודשים קודם לכן, נחשבת למסירה. לדבריו, בתקופת הנטענת הדירה טרם חוברה לחשמל כאשר לרוכשת המקורית היה אינטרס טבעי לסגור חשבון עם היזמית והתובעים ו"לצאת מהתמונה". ומגיע לראשונים פיצוי עבור 10.4 חודשי איחור במסירה, בסך 180 אלף שקל. השופט גם אישר פיצוי בשל עוגמת הנפש שהייתה (ועודנה) מנת חלקם. בסך 20 אלף שקל ובסופו של דבר חייב את החברה בכ-360 אלף שקלים כולל שכ"ט עו"ד.
