תביעות לשון הרע הפכו להיות דבר שכיח, מדי יום מוגשות תביעות שכאלה אף על קללות וגידופים, למרות שהם לא מהווים לשון הרע. לאחרונה שופט בית משפט השלום בתל אביב, יאיר דלוגין, דחה תביעה שכזאת לאחר שהמליץ בפני עורכת דין לחזור בה מהתביעה למרות קללות שספגה על פי טענתה מעורך דין אחר.
על פי התביעה שהגישה עורכת הדין, והועמדה על סך 100 אלף שקלים, במהלך אסיפה כללית כבעלי מניות מיעוט בחברה לא פעילה, שהנתבע אך הוא עורך דין ביקש להחיות אותה, התובעת לא קיבלה מענה לשאלות בסיסיות שהיא העלתה ולא הוצגו גם מסמכים שהיא ביקשה מראש ואז לטענתה גם אותו עורך דין שהינו בעל מניות הרוב בחברה והחל להשתולל, התקרב אליה בצורה מאיימת וקילל אותה בין השאר: "חסרת הבנה", מטומטמת הטמטום לא משתנה עם השנים", "זונה", "שרמוטה", "גמדה" ו"כלבה".
מה זה חסרת הבנה?
בדיון שנערך לאחרונה השופט דלוגין ציין בפני התובעת כי ישנה פסיקה בנושא של גידופים וקללות, למעט הביטוי "חסרת הבנה", שלדברי השופט זה לכאורה הבעת דעה והדעה פה היא לא דעה חריפה.
בסיכומו של דבר, התובעת הבינה כי היא לא תקבל פיצוי וקיבלה את הצעת בית המשפט לכך שהתביעה תדחה ללא הוצאות.
"ככלל, גידופים וקללות (שמטבעם פוגעים מאוד בזולת), לא מצדיקים תביעת לשון הרע. עם זאת, אוסיף, כפי שהדבר אגב נכון בכל מקרה של גידופים וקללות, כי ככל שהתמליל משקף את מה שארע וככל שאכן הטיח הנתבע את סדרת הגידופים וקללות כלפי התובעת, נדמה כי כל בר דעת עשוי לראות בכך משום תעודת עניות לנתבע, גם אם הדברים, ככל שנאמרו, נאמרו בעידנא דריתחא וייתכן שהוא עצמו, בתוך תוכו, ככל שהדברים נאמרו, כבר מצטער על כך, איני יודע, כך לפחות יש לקוות, ככל שאכן אמר את הדברים המיוחסים לו", סיכם השופט דלוגין בהחלטתו.
