בית המשפט השלום בראשון לציון גזר על יעל הלוי 25 חודשי מאסר וקנס בגובה 50 אלף שקלים זאת לאחר שהלוי שפעלה להשגת החזרי מס ללקוחותיה באמצעות מסמכים מזויפים וזאת מתוך מטרה לקבל עמלה גבוהה יותר. באופן זה השיגה החזרים כוזבים בסך של למעלה ממיליון שקלים ובנוסף, השמיטה מדיווח הכנסה בגובה 1.2 מיליון שקלים.
לאחר הליך הוכחות הורשעה הלוי כי בעת היותה בעלים ומנהלת של עסק בשם "זיכוי ישיר", שעסק בין היתר, בהחזרי מס לשכירים, הוגשו על ידה או על ידי פקידות שעבדו תחתיה, דוחות שנתיים כוזבים לפקידי שומה ברחבי הארץ בעבור לקוחותיה. לדו"חות צורפו בין היתר מסמכים שזויפו על ידי הלוי והפקידות המעידים לכאורה על זכאות לקוחותיה להחזר מס בגין קרוב נטול יכולת כאשר לא פעם זויפו גם חתימות הלקוחות על גבי הבקשות הכוזבות. הלוי שסיכמה עם הלקוחות כי העמלה עבור שירותיה יהיה תהיה בשווי אחוז מסוים מהחזר המס שיתקבל עבורם, פעלה על מנת להגדיל את ההחזר.
בנוסף, דיווחה הלוי לרשויות המס על הכנסה קטנה מזו שהייתה לה בפועל תוך שהיא מגישה לרשויות חשבוניות כוזבות וכך מנעה דיווחים תקופתיים בהיקף של לכל הפחות 1.2 מיליון שקלים, הלוי הורשעה בעבירות זיוף מרמה ושידול וכן בעבירות מס.
מפעל של זיופים
במסגרת הטיעונים לעונש טענה הפרקליטות כי: "עובדות המקרה מלמדות על כך שהנאשמת הפכה את העסק שלה למפעל של זיופים, תוך שניצלה במרמה לקוחות תמימים אשר נתנו בה את אמונם, הנאשמת גרמה לפקידות שעבדו אצלה לבצע עבירות חמורות והן נתנו את הדין על מעשיהן…. הנאשמת ניצלה את המוניטין שהצליחה להשיג באמצעות מעשה המרמה שביצעה וזאת כדי להשיג לקוחות נוספים שישלמו לה עוד ועוד כסף, ואף ביצעה במקביל לכך גם עבירות מס…" בנוסף, עמדה התביעה על הערכים החברתיים שנפגעו וטענה כי מידת הפגיעה בהם היא ברף הגבוה שכן הלוי רימתה 76 לקוחות, זייפה מאות מסמכים ופעלה להטעיית פקידי השומה בארץ.
מאידך טענה באת כוחה של הלוי כי עבר עשור מפתיחת החקירה תקופה שבה הידרדר מצבה הכלכלי והרפואי של הלוי.
בגזר הדין ציינה סגנית הנשיא השופטת שירלי דקל-נוה כי: "אשר למידת הפגיעה של הנאשמת בערכים המוגנים, מדובר בפגיעה משמעותית וממשית, נוכח הנסיבות המחמירות בהן הן בוצעו, והנזקים שנגרמו לקופה הציבורית וללקוחותיה של נאשמת…".
עוד נכתב בגזר הדין, כי "הנאשמת הותירה את לקוחותיה להתמודד לבדם מול רשויות המס, שחקרו אותם ודרשו מהם לקבל בחזרה את החזרי המס שקיבלו ביתר, כאשר לעיתים דובר בעשרות אלפי שקלים. חלק מהלוקחות שהעידו בבית המשפט מסרו כי התקשו לגייס את הכספים שנדרשו להשיב וחלקם העידו על עוגמת הנפש הרבה שנגרמה להם כאשר התגלה שהוגשה בקשה כוזבת בשמם כאילו ילדיהם הם נטולי יכולת".
"הסיבה", כתבה עוד השופטת דקל-נוה, "שהביאה את הנאשמת לבצע את העבירות הייתה רצונה להפיק רווחים כספיים קלים. הנאשמת טענה כי ביצעה את העבירות נשוא האישום השני (עבירות המס – הי.י) מאחר שהייתה נתונה במצוקה כלכלית אך לא תמכה את דבריה במסמכים הרלוונטיים לתקופה בה בוצעו העבירות…".
