הפרשה נחשפה בחודש פברואר השנה, כאשר נחשפו צילומי מסך המתארים התכתבות בין פוזננסקי-כץ לחוקר הרשות לניירות ערך, עו"ד ערן שחם-שביט, הנוגעת להארכת מעצרם של החשודים בתיק 4000 (בזק).
חוקר הרשות ביקש מהשופטת ש"תיראה מופתעת", כאשר התביעה תבקש לשחרר את החשודים למעצר בית.
בתגובה כתבה לו השופטת: "אני מתחילה לעבוד על הבעה הולמת של הפתעה מוחלטת".
השופטת הודתה והורשעה בעבירת משמעת של התנהגות באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל ובהפרה של כללי האתיקה לשופטים.
על פי העובדות בהן הודתה השופטת, היא ונציג התביעה בהליך שהתנהל בפניה, ניהלו התכתבויות שונות לגבי ההליך, התכתבויות שלא ראוי היה לקיימן בין נציג התביעה לבין השופטת שדנה בהליך.
פרקליטיה של פוזזנסקי-כץ הגיעו להסדר עם התביעה על כך שהעונש הנדרש יהיה השעיה שלאחריה תוכל לחזור לכס השיפוט, אך שופטי בית הדין הסבירו בהחלטתם כי אין בסעיף החוק הקובע מהם אמצעי המשמעת שבית הדין רשאי להטיל עונש מסוג השעיה. הסעיף מדבר על האמצעים הבאים בלבד: הערה, התראה, נזיפה, העברה למקום כהונה אחר, העברה מן הכהונה.
נוכח חומרת המעשים החליט בית הדין פה אחד כי נכון וראוי להשתמש באמצעי החמור ביותר שעומד לרשות בית הדין – הדחה מהתפקיד.
