"חבט בו עם מצ'טה" – הסכסוך שנגמר במוות אכזרי

בית המשפט המחוזי בנצרת גזר היום 10 חודשי מאסר בפועל לעובד זר תאילנדי, שהורשע בחבלה בכוונה מחמירה, קשירת קשר לביצוע פשע, החזקת סכין ושהייה בלתי חוקית. בכתב האישום המקורי הוא הואשם בעבירה של רצח, אך לאחר מכן הופחתו העבירות במסגרת הסדר טיעון שנחתם עם הפרקליטות. במסגרת הענישה הוסכם בין הצדדים כי המדינה תגביל עצמה לטעון לעונש מאסר של עד שנתיים.
הנאשם, פולסאנג קומפונימיט, חי יחד עם עוד מספר עובדים זרים במבנה בלב חממות במשק במושב היוגב. באחד הימים בחודש פברואר השנה, התגלה סכסוך בין אחד התאילנדים המוכנה מאו, לבין המנוח המכונה אם. ביום האירוע ישבו הנאשם, מאו ועובד נוסף במטבח ושתו וויסקי. מאו סיפר לעובדים האחרים על הסכסוך שיש לו עם המנוח, והשניים, הנאשם ומאו קבעו שאם הוא יגיע יפגעו בו.
לקראת הערב הגיע המנוח למתחם ונכנס למטבח. בין המנוח לבין מאו התפתחה תגרה במהלכה נאבקו על סכין מטבח בה החזיק מאו. המנוח נפל ארצה על גבו. דקות לאחר מכן הגיע הנאשם כשהוא מצויד במצ'טה עם אורך להבה של 60 ס"מ, ראה את המנוח מוטל על גבו וחבט בו עם המצ'טה בפלג גופו העליון. לאחר מכן נמלט מהמקום והסתתר בחממות המשק עד בוקר המחרת, אז נעצר. בהמשך האירוע המנוח מצא את מותו בעקבות פצע דקירה בבטנו.
המדינה, באמצעות עורכת הדין אביטל שרוני, ביקשה להדגיש בטיעונים לעונש כי הסיבות שהובילו את הנאשם לביצוע מעשיו, הוא סכסוך בין מאו לבין המנוח, שהנאשם כלל לא היה חלק מזה. לדברי המאשימה עובדה זו נזקפת לחובתו של הנאשם.

לעניין השפעת האלכוהול טענה המאשימה כי הודעות הנאשם במשטרה מוכיחות כי הנאשם היה מפוכח בשעת המעשה ולאחריו, שכן ידע להתנהל בזמן האירוע ולאחריו באופן שכלתני ומודע. באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, הסכימה המדינה כי יש לזקוף לטובת הנאשם את העובדה כי הוא נעדר עבר פלילי, וכי הודה בכתב האישום המתוקן ולקח אחריות על מעשיו.
באי כוחו של הנאשם, עו"ד סאהר פאר ועו"ד סוהאד אגא, ביססו את טיעוניהם בעיקר בקשר להתנהלות המשטרה והפרקליטות בפרשה, על כך שהגישו כתב אישום חמור באשמת רצח, זאת לדבריהם ללא כל הצדקה וללא כל בסיס ראייתי נדרש. מחדל נוסף אותו ביקשו להציג הוא בכך שהמשטרה לא מיצתה את החקירה כנגד מאו, והסתפקו באמתלה שהציג לפיה היה בגילופין. הרשות החוקרת, כך לדבריהם, נמנעה מלבצע בדיקת כשרות למאו, על אף שנעצר בסמוך לאירוע. לאור כל זאת דרשו באי כוחו של הנאשם להסתפק בחודשי מעצרו של הנאשם עד כה (5 חודשים).
השופטים אשר קולה, דני צרפתי והשופטת רננה גלפז מוקדי, הזכירו גם הם את מחדלי החקירה שהובילו להגשת כתב האישום החמור בתחילה. "בחינת הראיות שהוצגו בפנינו במבט על, הביאה אותנו למסקנה כי כתב האישום המקורי שהוגש כנגד הנאשם בו יוחסה לו העבירה החמורה ביותר שבספר החוקים – היא עבירת הרצח, הינם תולדה של מחדלי חקירה ובהמשך לכך מחדלי פרקליטות, אשר להם יש ליתן משקל מה לטובת הנאשם, בעת גזירת העונש".
לעניין העונש קבעו השופטים כי, "מבלי להקל ראש במעשיו של הנאשם, אנו רואים לציין כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים בעניינינו אינה במדרג הגבוה שעה שהנאשם רק חבט בפלג גופו העליון של המנוח, כאשר לא נטען ובוודאי שלא הוכח, כי חבטת הנאשם במנוח גרמה למנוח לפגיעה פיזית כלשהי".
השופטים התחשבו בכך שהנאשם ומאו תכננו מראש לפגוע במנוח כשזה יגיע למגורים, והוסיפו כי אין חולק שהנאשם יכול היה להימנע מהמעשה ולשלוט בעצמו. בסיכום גזר הדין, ולאחר בחינת משקל מכלול השיקולים הנדרשים לגזירת העונש, גזרו השופטים על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי וכן פיצוי על סך 5,000 ש"ח למשפחת המנוח.