בית המשפט המחוזי ירושלים, הרשיע את מיכאל סויסה בגין ייבוא סמים מסוכנים המוכרים כסם "האייווסקה" מקלומביה לישראל. גזר הדין יינתן במועד אחר.
על פי כתב האישום, הנאשם ייבא מקולומביה לישראל סמים מסוכנים מסוג די.אם.טי והארמין המוכרים כסם ה"אייווסקה" הגורמים להזויות ולהשפעות לוואי חמורות, לאשפוזים ובמקרים מסוימים אף למוות.
הסמים נשלחו באמצעות חבילה בדואר בתוך בקבוק לביתו של הנאשם, על ידי אדם אותו הכיר הנאשם בקולומביה.
עם קבלת החבילה, הנאשם קבע להיפגש עם חבריו באותו ערב למפגש בו ישתמשו בסם האייוואסקה לצד חומרים אחרים.
בסמוך לאחר מכן הגיעו שוטרים לביתו לצורך חיפוש וביצוע צו מעצר והנאשם זרק את הבקבוק מחלון הבית ובכך שיבש מהלכי משפט.
במהלך שמיעת הראיות בבית המשפט נטען על ידי בא כוחו של הנאשם כי ניתן למצוא את הסמים די.אם.טי באתרוג והארמין בתבלין החרמל ובאובייקטים שונים המותרים לשימוש בישראל, ומכך יש לבטל את כתב האישום מטעמים של הגנה מן הצדק.
פרקליטות מחוז ירושלים, באמצעות עו"ד מיכל אזולאי, טענה כי לא הוכח קיומו של סם מסוכן מסוג די.אם.טי באתרוג או הארמין בתבלין החרמל ובכל מקרה יש לדחות את טענות ההגנה המבקשת להפליל את השימוש באתרוג, שכן בניגוד לחומר אותו ייבא הנאשם, לא ניתן לזהות את האתרוג או החרמל כסם וצריכתם באופן הרגיל לא נעשית לשימוש מיידי כסם.
הפרקליטות טענה כי הנוזל שייבא הנאשם התקבל לאחר תהליך אקטיבי שכלל מיצוי צמחים שונים במטרה להפיק מהם את החומר הפעיל, הפסיכואקטיבי וצריכתו הינה בעלת השפעה תודעתית זאת בשונה מצריכת אתרוג או תבלין החרמל.
השפעה תודעתית חזקה
בנוסף, ציינה הפרקליטות כי מעשיו המפלילים של הנאשם ואף גרסתו מלמדים על כך שהיה מודע לכך שהנוזל שייבא הוא בעל השפעה תודעתית ואינו חוקי ולכל הפחות הנאשם עצם את עיניו מלבחון את החשד הכבד שחש ביחס לאי חוקיות הנוזל.
בית המשפט המחוזי בירושלים התייחס לכלל הטענות ודחה באופן חד משמעי את חוות הדעת שהציגה ההגנה ואימץ את מסקנות חוות הדעת של הפרקליטות כי לא נמצא סם מסוג די.אם.טי באתרוג וכן לא נמצא סם מסוג הארמין בתבלין החרמל.
בנוסף קבע בית המשפט כי גם לו היה נמצא כי ישנם סמים מסוכנים באתרוגים וחרמל ואף אילו הוכח כי במיצוי כמות מסוימת של אתרוגים או חרמל יש כדי ליצר חומר בעל השפעה תודעתית דומה לזו של משקה האיוואסקה יש לדחות את טענת ההגנה מן הצדק שכן לפרקליטות נתון שיקול דעת רחב ביותר ומשאבים מוגבלים לאכיפת פקודת הסמים ולא הוצגו ראיות לכך שישנה תופעה של ייצור כמויות של סמים מפירות הדר ומתבלינים שממנה המאשימה מתעלמת בהפגנתיות ואין מקום לקבוע כי מדיניות האכיפה של התביעה מפלה או בררנית.
