ילד כבן 3 לטענת הוריו נחבל בגן ילדים, רק כעבור שלושה ימים ההורים לקחו אותו למרפאה, שם להפתעתם התגלתה סוללה בתוך אפו. ההורים תבעו את גן הילדים, אולם בית המשפט דחה את התביעה.
על פי התביעה, שהוגשה על ידי הורי הילד, גן הילדים נדרש לפצות אותו בגין נזק גוף שנגרם לו בעת ששהה שם. לטענתם הילד נפל ונחבל בפניו. כתוצאה מהחבלה, אפו דימם ולמחרת היום חום גופו החל לעלות והוא נעשה מבולבל. למרות זאת, רק אחרי שלושה ימים לאחר הנפילה, הובהל הילד על-ידי הוריו לקופת החולים, שם אובחן גוף זר באפו – סוללה שגרמה לחשיפת הסחוס של מחיצת האף ולנפיחות בתוך הנחיר, כמו גם לנפיחות בלחי ימין מתחת לעין ונזקים נוספים.
10 אחוזי נכות
ההורים ציינו כי אין להם ידיעה אודות נסיבות התרחשות האירוע, וזאת לנוכח היות בנם כבן 3 ומכאן שיש להעביר את נטל הראיה בהליך אל כתפיה של הנתבעת, אשר הייתה אחראית על שלומו של התובע בעת התרחשות. עוד צרפו ההורים לתביעה חוות דעת מומחה אף-אוזן-גרון, בה נקבע, כי כתוצאה מהחבלה בפניו ומהסוללה שנמצאה באפו נגרמו לו נכויות זמניות בשיעור של 5% בגין הפרעות בנשימה ובשיעור של 10% בגין ליקוי אסתטי.
בכתב הגנתה כפרה הנתבעת בכל הטענות ובכלל כך בעצם התרחשות האירוע, כפי שתואר, כמו גם באחריותה לנזקים הנטענים אשר נגרמו לילד ועוד טענה הנתבעת כי הילד לא נפל בשטח הגן; כי גם אם נפל בשטח הגן – הדבר לא יכול היה לגרום לחדירה של סוללה לאפו מאחר ואין בגן סוללה מהסוג אשר נמצא באפו.
השופט אלעד לנג, שדחה את התביעה, ציין בהחלטתו אין בידי לקבל את גרסת התובע כי התקיים בגן אירוע של נפילה במהלכו נחבל הילד בפניו ולא הוכח שהסוללה נכנסה לאפו דווקא בעת שהייתו בגן תחת השגחת הגננת. עוד הוסיף השופט כי גרסתן של הגננת והסייעת הייתה מהימנה עליו, במסגרתן הן עמדו על כך כי התובע כלל לא נפל ולא נחבל בגן וכי הן אמנם התקשרו אל אביו של התובע וביקשו שיבוא לקחתו כי הוא בוכה, אך הסבירו זאת בקשיי ההסתגלות מהן סבל הילד.
