לבית המשפט המחוזי בירושלים הוגש כתב אישום נגד מזל לינור ששון, 48, ורותם חודידה, 24, אם ובנה תושבי ירושלים, שניהלו רשת הלוואות בניגוד לחוק, איימו על בעלי חוב שלוו מהם כספים ולא החזירו בזמן ובחלק מהמקרים תקפו אותם. הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרם של הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.
על פי כתב האישום, בשנים 2020-2023 עסקו הנאשמים, מבלי שהיה להם רישיון למתן אשראי, במתן הלוואות במזומן ליחידים וגבייתן. כמו כן, נקבעו על ידם תנאי הלוואות במעמד מתן ההלוואות מבלי שכרתו חוזי הלוואה בכתב הכוללים את תנאי ההלוואה, והכל במטרה להתחמק מהחובות ומהאיסורים הקבועים בחוק אשראי הוגן. על פי השיטה בה נהגו הנאשמים הם הלוו סכום ראשוני לבעלי החוב אשר היווה את קרן ההלוואה.
כנגד הסכום הראשוני שניתן, נדרש בעל החוב לשלם מדי חודש תשלום ריבית בגובה קבוע ומוסכם מראש זאת ללא הגבלת זמן או תקרת סכום אפשרי, וזאת עד לפריעת תשלום קרן ההלוואה בפעימה אחת על ידי בעל החוב. על פי כתב האישום, הנאשמים גבו מהלווים, בין היתר, מנהל אולם אירועים שנקלע לקשיים כלכליים, חייל בשירות סדיר ונהג מונית שבשל מחלת אביו הוריו נקלעו לקשיים כלכליים והוא ביקש לסייע להם, ריבית העולה באופן ניכר על שיעור העלות המרבית של האשראי, בניגוד להוראות חוק אשראי הוגן.
"אני אשחט אותך"
ההלוואות התקבלו אצל הנאשמים בעיקר באמצעות כסף מזומן ובמקרים מועטים באמצעות העברות כספים לחשבון בנק על שמה של מזל ובאמצעות העברות כספים באמצעות אפליקציות להעברות כספים. הכספים הבלתי לגיטימיים התערבבו עם כספים לגיטימיים בחשבון הבנק על מנת להסתיר את מקור התקבולים ואת בעלי הזכות בו.
הנאשמים פעלו תוך הפעלת סנקציות אלימות ואיומים כלפי בעלי החוב על מנת להטיל עליהם ועל בני משפחותיהם אימה ולהניע אותם לשלם סכומי כסף על פי דרישתם. הנאשמים פעלו ביחד ולחוד בצורות שונות כלפי בעלי החוב תוך כדי שהם נוקטים באיומים שונים בשיחות, בהודעות טלפוניות ובהתנהגות מטילת אימה, לרבות איומים כי יפקדו את ביתם של הנאשמים במטרה להטיל פחד בקרב בעלי החוב ועל משפחותיהם ולהניעם לשלם את החוב. בחלק מהמקרים אף מימשו הנאשמים את האיומים והגיעו לביתם של בעלי החוב ובכך זרעו בהלה בקרב בעלי החוב.
באחד המקרים תקף רותם באלימות את אחד מבעלי החוב ואמר לו "אני אשחט אותך ואת כל המשפחה שלך". במקרים אחרים ולאחר שבעלי החוב השתהו מלהעביר את תשלומי הריבית לטובת הנאשמים, הודיעו הנאשמים לבעלי החוב כי הם אינם חפצים בכספם יותר, ובאופן בו היה אמור הדבר להתפרש כאיום על בעלי החוב נוכח ההשלכות ותוצאות של זניחת כספים אלו על ידי הנאשמים. כמו כן הנאשמים לא דיווחו למס הכנסה על הכספים הבלתי לגיטימיים.
