החוק הישראלי מבקש לאזן בין הגנה על שמו הטוב של אדם (זכותו לשם טוב) לבין הזכות לחופש ביטוי וחופש הביטוי.

איזון זה חשוב במיוחד בחברה דמוקרטית, שכן הוא מאפשר דיון פתוח וכנה תוך כדי הגנה על אנשים מפני הצהרות זדוניות או מזיקות.

איסור חוק לשון הרע והגנות תום הלב

בישראל, תחום לשון הרע מוסדר על ידי חוק איסור לשון הרע, הקיים משנת 1965.

חוק זה מכיר בכך שלא כל הצהרות לשון הרע הפוטנציאליות נוצרות שוות ומספק הגנות מסוימות לנתבעים בתיקי לשון הרע.

אחת מהגנות אלה היא עקרון הפרסום בתום לב, שעשוי להגן על אנשים שמפרסמים הצהרות לשון הרע פוטנציאליות ללא כוונה זדונית או ידיעה על שקריותן.

הגנת תום הלב רלוונטית במיוחד במקרים בהם הנתבע יכול להוכיח שהוא האמין באמת ובתמים שההצהרה נכונה או שהיו לו יסודות סבירים למסור את ההצהרה.

הגנה זו נועדה ליצור איזון בין הצורך להגן על שמו הטוב של אדם לבין החשיבות של מתן אפשרות לדיון פתוח וכנה בחברה.

נטל ההוכחה בתיקי לשון הרע דיני לשון הרע

במקרים של לשון הרע, נטל ההוכחה מוטל בדרך כלל על הצד הנפגע (התובע) להוכיח שהנתבע פעל ב"חוסר תום לב" בעת ביצוע ההצהרה הדיבתית. משמעות הדבר היא שהתובע חייב להראות שהנתבע ידע שההצהרה שקרית או פעל בזלזול פזיז באשר לאמיתות ההצהרה.

זה יכול להיות רף מאתגר לעמוד בו, שכן הוא מחייב את התובע להוכיח לא רק שההצהרה הייתה שקרית אלא גם שהנתבע פעל מתוך כוונה זדונית.

נטל ההוכחה מוגדר ביתר פירוט בסעיף 16 לחוק איסור לשון הרע, המפרט את היסודות הספציפיים שתובע חייב להוכיח על מנת לבסס תביעת לשון הרע. יסודות אלה כוללים:

1. הנתבע השמיע לשון הרע.
2. ההצהרה פורסמה (כלומר, נמסרה לצד שלישי).
3. ההצהרה זיהתה את התובע או שהובן באופן סביר שהיא מתייחסת לתובע.
4. ההצהרה גרמה נזק למוניטין של התובע.

אם התובע יצליח להוכיח יסודות אלה, הנתבע עדיין יוכל להסתמך על הגנת תום הלב כדי להימנע מאחריות.

סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע: נסיבות לסילוק

סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע מפרט 12 נסיבות חלופיות שבהן ניתן לדחות תביעת לשון הרע.

נסיבות אלה נועדו לספק לנתבעים מגוון הגנות אפשריות ולהבטיח שהחוק יאזן בין הגנה על זכותו של אדם לשם טוב לבין שמירה על עקרונות חופש הביטוי וחופש הביטוי.

יישומן של נסיבות סילוק אלה נבחן על בסיס כל מקרה לגופו, תוך התחשבות בעובדות ובנסיבות הספציפיות של כל מקרה. חלק מהנסיבות המפורטות בסעיף 15 כוללות:

1. ההצהרה הייתה נכונה ונמסרה בתום לב.
2. ההצהרה הייתה דיווח הוגן ומדויק על ישיבה ציבורית או הליך משפטי.
3. ההצהרה נאמרה במהלך דיון פרלמנטרי או הליך משפטי.
4. ההצהרה הייתה הבעת דעה הוגנת בנושא בעל עניין ציבורי.

אם נתבע יכול להוכיח בהצלחה שאחד מנסיבות דחייה אלה חל על המקרה שלו, הוא עשוי להצליח להימנע מאחריות בגין לשון הרע.

הבעת דעות לעומת הצהרת עובדות

בתיקי לשון הרע, חשוב להבחין בין הבעת דעה להצהרת עובדה. בעוד שדעות מוגנות בדרך כלל על ידי עקרונות חופש הדיבור וחופש הביטוי, הצהרות עובדתיות שמוכחות כשקריות ומשמיצות עלולות להקים אחריות.

עם זאת, כדי שדעה תהיה מוגנת, היא חייבת להתבסס על עובדות נכונות.

לדוגמה, אם מישהו מבקר יצירה אמנותית או שמעסיק מפרסם הצהרה שלילית על עובד, הצהרות אלה עשויות להיחשב כדעות וייתכן שלא יקימו בהכרח עילת תביעה בגין לשון הרע.

עם זאת, אם הדעה מבוססת על עובדות כוזבות או לא נכונות, הגנת חופש הביטוי עשויה שלא לחול, והאדם המביע את הדעה עלול לשאת באחריות בגין לשון הרע.

מחקרי מקרה: תביעות לשון הרע שנדחו עקב הגנות תום הלב

כדי להבין טוב יותר את המושג הגנת תום הלב בתיקי לשון הרע, בואו נבחן שני מקרים שבהם תביעות לשון הרע נדחו על סמך הגנות בתום לב.

באחד המקרים, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה תביעת לשון הרע שהגישה עובדת שקיבלה מכתב שלילי על ביצועי עבודתה.

המכתב נכתב על ידי מנהל קודם לבקשת המנהל הנוכחי והוגש לוועדת משמעת שבחנה את ביצועי העובדת.

העובדת תבעה פיצויים בגין המכתב, בטענה שהוא משמיץ.

בית המשפט דחה את תביעת העובד וקבע שהמכתב לא היה חריג בניסוחו, לא הופץ באופן נרחב ומהווה ביטוי של דעה על התנהגותו או אופיו של העובד.

בית המשפט קבע שהמכתב נכתב בתום לב ולכן אינו מקים עילת תביעה בגין לשון הרע.

במקרה אחר, בית משפט השלום בירושלים דחה תביעת לשון הרע שהגיש זוג נגד מזכירות היישוב שלהם.

המזכירות פרסמה הודעה לתושבים לפיה יש להעלות את גביית המס הפנימי בשל הוצאות משפטיות שנלוו לתביעה משפטית אפשרית נגד בני הזוג.

בני הזוג טענו כי פרסום זה מהווה לשון הרע וביקשו פיצוי על הנזק שנגרם לשמם הטוב.

בית המשפט קבע שהפרסום מוגן מכוח הגנת תום הלב, שכן הוא נעשה על ידי נבחרי ציבור שהיו מחויבים ליידע את התושבים על הצורך לגבות כספים לצורך הוצאות משפטיות.

בית המשפט קבע שהפרסום נגע לעניין אישי של חברי הוועד וכלל חברי הקהילה ולכן אינו מקים עילת תביעה בגין לשון הרע.

חשיבות הייעוץ והסיוע המשפטי

ההתמצאות בסבך דיני לשון הרע עשויה להיות מאתגרת, בפרט בכל הנוגע להבנת הדקויות של הגנות תום הלב ונטל ההוכחה.

בשל כך, הכרחי לפנות לייעוץ וליווי משפטי במידה ואתם מתמודדים עם עניין לשון הרע.

לשון הרע דיני לשון הרע הינם תחום מורכב הדורש איזון עדין בין ההגנה על זכותו של אדם לשם טוב לבין שמירה על עקרונות חופש הביטוי וחופש העיתונות.

בישראל, חוק איסור לשון הרע קובע מגוון הגנות לנתבעים בתביעות לשון הרע, לרבות עקרון תום הלב.

הבנת רזי לשון הרע בתום לב, נטל ההוכחה והתסריטים השונים המפורטים בחוק הינה חיונית לכל מי שמתמודד עם סוגיית לשון הרע.

באמצעות פנייה לייעוץ משפטי וסיוע, אנשים ועסקים יכולים לנווט טוב יותר במורכבויות אלו ולהגן על זכויותיהם.

בין אם אתם מתמודדים עם תביעת לשון הרע או מודאגים מאחריות פוטנציאלית, אל תהססו לפנות לעורך דין לשון הרע לקבלת הכוונה ותמיכה. עם הייעוץ המשפטי הנכון, תוכלו לנווט במורכבויות של דיני לשון הרע הישראליים ולהשיג תוצאה הוגנת וצודקת במקרה שלכם.