משפחות השכול והשבויים ממשיכות לחוות פגיעה כלכלית וזכאיות לפיצוי מביטוח לאומי, כמו גם עובדים שגויסו למילואים ומתנדבים שנפגעו במהלך פעילותם. צוות המומחים שלנו עונה על שאלות שעשויות להתעורר בנוגע לזכויות האזרח במציאות המלחמה.
1. עובדים בעסק גויסו למילואים. כמה זמן אמור לקחת לביטוח הלאומי להעביר את דמי המילואים למעביד עבור אותם עובדים?
שכירים זכאים לשמור על הזכויות מהמוסד לביטוח לאומי. על מנת להבטיח שעובדים אלה לא יחוו תקופה כלשהי ללא תשלומי שכר, נקבע הסדר לפיו המעסיק משלם לעובד שגויס את שכרו הרגיל כמקדמת שכר. המעסיק מגיש לאחר מכן תביעה לתשלום דמי שמירת הזכויות בגין העובד למוסד לביטוח לאומי ומקבל את דמי שמירת הזכויות של העובד. מאחר שייתכן פער בין גובה השכר ששולם על ידי המוסד לביטוח לאומי לבין השכר ששולם על ידי המעסיק לעובד, המעסיק "מחשב" את החובה והזכות מול העובד. אם המעסיק שילם לעובד ביתר, הוא רשאי לנכות את יתרת ההפרש מתשלומיו הבאים לעובד בתשלומים מדודים. עובדים שעובדים בכמה מקומות עבודה או עצמאים רשאים להגיש תביעה עצמאית. זמן הטיפול והמענה של המוסד לביטוח לאומי תלוי במספר הפניות – שהוא גבוה בתקופה זו – אך נעשה מאמץ משמעותי על מנת לזרז את התשלום.
2. המוסד לביטוח לאומי העביר לעובד דמי פיצוי גבוהים יותר מאשר המעסיק העביר לעובד בהתאם לשכרו הרגיל. מה יש לעשות ביתרת?
מעסיק שקיבל דמי פיצויים עבור עובד חייב להעביר את מלוא הסכום לעובד, לאחר ניכוי הסכום ששולם על ידי המעסיק לעובד עבור תקופה זו. אם גובה השכר גבוה ממה שהמעסיק שילם לעובד עבור תקופה זו, על המעסיק להעביר את ההפרש לעובד.
3. האם מעסיק מחויב להישאר לצד בן משפחה שנפגע במלחמה? האם המעסיק יקבל דמי ביטוח לאומי וישלם כרגיל עבור ימי העבודה האלה, או שימי העבודה האלה ינוכו מחופשת העובד או מימי המחלה שלו והאם העובד יקבל דמי ביטוח לאומי ישירות?
בני משפחה מדרגה ראשונה של נפגעי פעולות איבה זכאים להחזר הוצאות שנגרמו להם בתקופת האשפוז של הנפגעים כאשר שהו במחיצתם או ביקרו אותם באופן סדיר. החזרים אלה מוגבלים בתקרה וניתנים בהתאם לחומרת הפגיעה של הנפגעים ולמצבם המשפחתי, וכוללים:
– אובדן ימי עבודה לאחד מבני המשפחה ששהה במחיצת הנפגע במהלך האשפוז.
– ארוחות (ארוחת בוקר, צהריים וערב) בזמן השהייה בבית החולים.
– נסיעה לבית החולים בתחבורה ציבורית או ברכב פרטי.
– הוצאות לינה במלון (לבני משפחה שגרים רחוק מבית החולים).
במידה שלבן/בת הזוג או להורי הנפגעים מפעולות איבה יש ילדים מתחת לגיל 14, הם עשויים להיות זכאים להחזר הוצאות על שמרטפות או מטפלות (עד לגובה תעריף הקבוע) עבור השעות בהן הם מבקרים בבית החולים.
4. העסק מעסיק עובדים שהם לא אזרחים ישראלים ונפגעו בפעולות איבה. האם הם מכוסים על ידי הביטוח הלאומי?
נפגעי פעולות איבה שאינם אזרחי ישראל ועובדים בישראל באופן חוקי מכוסים על ידי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. החוק חל על כל מי שנכנס לישראל כדין, ונוסף על כך על כל מי שהוא תושב ישראל. תושבי ישראל מכוסים גם אם נפגעו בפעולות איבה מחוץ לישראל.
5. האם משפחות של חטופים נחשבות כנפגעי פעולות איבה לצורך קבלת פיצויים והטבות מביטוח לאומי?
משפחות החטופים מוכרות כנפגעי פעולות איבה לאחר תיקון החוק בימים האחרונים. בני משפחה יקבלו כיסוי וזכאויות זהים למשפחות של נופלים או פצועים.
6. עובד נפצע באזור הלחימה בעת שעבד מטעם מעסיקו. מהן שתי תוכניות הכיסוי הקיימות עבור עובד זה, וכיצד יש לקבל את ההחלטה באיזו מהן לבחור?
עובדים הנשלחים במסגרת עבודתם לאזורי לחימה או לפעילות מבצעית לתמיכה בכוחות הלוחמים, או עובדים שנפגעו בדרך לעבודה או ממנה במסגרת הפעילות המלחמתית, מכוסים במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי פעולות איבה. בנוסף לכיסוי זה, הם זכאים לכיסוי בגין נפגעי עבודה על פי חוק הביטוח הלאומי, אך זהו מסלול חלופי. הנפגע או בני משפחתו יכולים לבחור את המסלול בו הם מעוניינים לקבל פיצויים: בהתאם לנפגעי עבודה או בהתאם לביטוח נפגעי עוינות. אם הנפגע או בני משפחתו לא בחרו במסלול, הם יהיו כפופים למסלול נפגעי פעולות האיבה כברירת מחדל, שכן מדובר במסלול רחב יותר.
7. עצמאי נפגע במהלך עבודתו כתוצאה מפעילות מבצעית. למי עליהם לדווח על כך כדי להיות מוכרים כנפגעי פעולות איבה?
עצמאי שנפגע בפעולת איבה נדרש להודיע למוסד לביטוח לאומי על הפגיעה ועל צרכיו המידיים במסגרת מימוש חוק נכי המלחמה במערכה. כמו כן, נזקפת לזכותו כיסוי חלופי בגין נפגעי עבודה, ואם יבחר במסלול זה, עליו להגיש תביעה לתשלום מיידי של דמי פגיעה המיועדים לנפגעי עבודה ולהמשיך לאחר מכן במסלול התביעה לנפגעי עבודה. ככלל, המוסד לביטוח לאומי יוזם פניות לנפגעי איבה בבתי החולים ובאתרי הפינוי, ולכן ניתן לעיתים לפתוח את מערכת היחסים הסיוענית בעמדות המוצבות במקומות אלה. לחלופין, ניתן לפנות לאתר המוסד לביטוח לאומי לצורך בירור זכויות והגשת תביעות באופן מקוון.
8. האם עצמאים רשאים לדחות את תשלומי הביטוח הלאומי לאור המצב?
תשלומי דמי הביטוח לעצמאים מתבצעים בהתאם לדיווח המעסיקים באתר האינטרנט של העצמאים או באמצעות פנקסי מקדמות. בדרך כלל, סכומי המקדמות בפנקסי המקדמות אינם מסומנים מראש, ועצמאי רשאי להעביר סכומים נמוכים יותר או לדחות את מועד תשלום המקדמות. ככלל, דחיית התשלום כרוכה בקנס פיגורים (המבוסס בעיקרו על הפרשי ריבית והצמדה), אולם מנהל הגבייה במוסד לביטוח לאומי הודיע כי יימנע מכל פעולות אכיפה בתקופת החירום, לרבות הטלת קנסות בגין איחור בתשלומים. ככל שהוטל קנס או חיוב ביתר, ניתן להגיש התנגדויות מנהליות בפני מנהל גביית המוסד לביטוח לאומי, אשר הודיעו לאחרונה כי ישקלו בחיוב ביטול קנסות.
9. האם עוסק מורשה שמטפל באופן עצמאי מול המוסד לביטוח לאומי מקבל מענק בשל ירידה בהכנסות עקב המלחמה?
פיצוי לעצמאים בגין ירידה בהכנסות נמצא בסמכותה של רשות המסים ולא של המוסד לביטוח לאומי. פיצוי כזה, בהתבסס על הניסיון בתקופת הקורונה, ניתן בדיעבד לאחר תקופה שבה התבררה ירידה כזו לאורך זמן מסוים וכהצהרה מפורשת בעת חירום.
10. האם בנות זוג של אנשי מילואים שנאלצות להישאר בבית לטפל בילדים (בהיעדר מסגרות חינוכיות) זכאיות לגמלת ביטוח לאומי?
אין גמלת ביטוח לאומי המיועדת לבנות זוג של אנשי מילואים בגין טיפול בילדיהם. פיצוי כזה מוכר לבני משפחות נפגעים על פי חוק הפיצויים לנפגעי פעולות איבה. כמובן שהיעדר מסגרות חינוכיות משפיע על כלל האוכלוסייה ופתרונות, ככל שיהיו, הם בדרך כלל מול המעסיקים שמאפשרים לעבוד מרחוק חלק מהזמן.
11. האם עובדי צה"ל האזרחיים מטופלים דרך משרד הביטחון או דרך המוסד לביטוח לאומי במקרה של פציעה?
עובדי צה"ל האזרחיים מגישים את תביעותיהם לצה"ל, שכן הוא מעסיקם. הטיפול מועבר למוסד לביטוח לאומי מאז יישום תיקון גורן, שמפנה את הטיפול בנפגעי צה"ל שאינם לוחמים למוסד לביטוח לאומי.
