בפסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, הוכר תאונת קורקינט של מתכנת כתאונת עבודה, מה שמעלה שאלות לגבי הגדרת פעילויות הקשורות לעבודה וההשלכות האפשריות שלהן. המתכנת, מועסק בלשכת ראש הממשלה, היה בדרכו חזרה הביתה מאירוע גיבוש צוות כאשר התרחשה התאונה.
המוסד לביטוח לאומי דחה בתחילה את התביעה, בטענה שהאירוע לא היה קשור לעבודה. עם זאת, שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, קבע כי מעורבות המעסיק בתכנון ומימון האירוע, כמו גם הרלוונטיות שלו לתחום עיסוקם של העובדים, הפכו אותו לפעילות הקשורה לעבודה.
התובע, מתכנת בן 39, עבד במשך שמונה שנים בלשכת ראש הממשלה כאשר האירוע התרחש בספטמבר 2019. ערב גיבוש צוות נערך בביתו של אחד מעובדי המחלקה, במטרה לגבש את העובדים במחלקה.
בתום האירוע, המתכנת ביקש טרמפ מאחד מעמיתיו. לאחר שיצא מהרכב וצעד לכיוון ביתו, הוא נפגע לפתע מקורקינט, ובעקבות כך נגרמו לו פציעות. המתכנת סבר כי התאונה קשורה לאירוע גיבוש הצוות ולכן יש להחשיבה כתאונת עבודה.
הדחייה הראשונית של המוסד לביטוח לאומי
המוסד לביטוח לאומי דחה בתחילה את תביעת המתכנת להכיר בפגיעה כתאונת עבודה. נטען כי אירוע גיבוש הצוות אינו קשור לעבודה מכיוון שהוא התקיים מחוץ למקום העבודה והעובדים לא קיבלו שכר עבור השתתפותם בו. על פי המוסד, גורמים אלה ניתקו את הקשר בין האירוע לעבודה ולכן אין להכיר בתאונה כתאונת עבודה.
תביעתו של המתכנת
לאחר שלא היה שבע רצון מהחלטת המוסד לביטוח לאומי, הגיש המתכנת תביעה שבה תקף את ההחלטה. בתביעתו טען כי יש לראות בתאונת הקורקינט תאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי.
הוא טען בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, כי אירוע גיבוש הצוות היה קשור לעבודה מכיוון שהוא נועד לחזק את הקשרים במחלקה וכלל הרצאה הקשורה ישירות לתחום עיסוקם של העובדים. יתרה מזאת, המתכנת הדגיש כי המעסיק מימן חלק ניכר מהאירוע, דבר המלמד על עניינו של המעסיק בקיומו.
ההשלכות האפשריות של התביעה לא הצטמצמו רק למקרה של המתכנת. אם בית המשפט היה פוסק לטובת המתכנת, הדבר היה עלול ליצור תקדים עבור עובדים אחרים המבקשים הכרה בתאונות שאירעו מחוץ למקום העבודה אך בקשר לפעילויות הקשורות לעבודה.
פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב
השופט הבכיר קאמל אבו קאעוד בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דן בתיק ולבסוף הפך את החלטת המוסד לביטוח לאומי. בפסק דינו הסביר השופט כי יש לקיים שני תנאים מצטברים על מנת שתאונת עבודה תיחשב כתאונת עבודה במהלך פעילות נלווית. ראשית, הפעילות צריכה להיות קשורה לעבודה והמעסיק צריך להיות מעוניין בקיומה. שנית, הפגיעה בעובד צריכה להיות קשורה לאותה פעילות.
לגבי התנאי הראשון, השופט אבו קאעוד ציין שמטרת האירוע הייתה גיבוש העובדים במחלקה.
אמנם האירוע התקיים מחוץ למקום העבודה, אך הוא כלל השתתפות של מנהלים רבים, מה שמעיד על כך שהייתה למעביד זיקה לקיומו. השופט הוסיף כי המעביד מימן חלק ניכר מהאירוע, מה שמוכיח אף הוא את זיקתו. כך, למשל, עלות ההרצאה הסתכמה ב-4,680 שקלים, כאשר העובדים השתתפו בסך של 1,465 שקלים בלבד, ואת היתרה שילם המעביד.
עובדת היותה של ההרצאה על לוחמה פסיכולוגית קשורה לתחום עיסוקה של המחלקה אף היא מעידה על הקשר שבין האירוע לעבודה. אמנם, ההשתתפות באירוע לא הייתה חובה והעובדים לא קיבלו שכר עבור זמנם, אך לדעת השופט, אופיו של הערב, לצד מעורבות המעביד בתכנונו ובמימונו, הכריעו את הכף לטובת סיווגו כאירוע הקשור לעבודה.
בהתייחסו לתנאי השני, קבע השופט אבו קאעוד מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, כי פגיעתו של המתכנת אכן קשורה לאירוע גיבוש העובדים, שכן הוא נפגע בדרכו חזרה הביתה מהאירוע. לפיכך, קבע השופט כי שני התנאים מתקיימים, ועל כן יש להכיר בתאונת הקורקינט כתאונת עבודה.
השלכות פסק הדין על פעילויות הקשורות לעבודה
פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב עשוי להיות בעל השלכות משמעותיות על מעסיקים ועובדים בישראל. בכך שהכיר בתאונת הקורקינט כתאונת עבודה, הרחיב בית הדין את הגדרת הפעילויות הקשורות לעבודה, אשר עשויות כעת לכלול גם אירועים מחוץ למקום העבודה ופעילויות אחרות שיש להן זיקה למקום העבודה. פסק דין זה מדגיש את החשיבות שבקביעת מה מהווה פעילות הקשורה לעבודה, שכן הוא יכול להשפיע ישירות על זכויות העובדים ועל אחריותם של המעסיקים. ייתכן שמעסיקים יצטרכו להעריך מחדש את הגישה שלהם לאירועי גיבוש צוות ופעילויות אחרות מחוץ למשרד, תוך הבטחת התחשבות בסיכונים ובאחריות האפשריים הכרוכים באירועים אלה.
יתר על כן, פסק הדין עשוי להשפיע על מקרים עתידיים הכוללים פעילויות הקשורות לעבודה. הוא יוצר תקדים שעשוי לעודד עובדים אחרים לבקש הכרה בתאונות המתרחשות מחוץ למקום העבודה אך קשורות לאירועים הקשורים לעבודה. על המעסיקים והעובדים כאחד להיות מודעים להשלכות האפשריות של פסק דין זה ולשקול כיצד הוא עשוי להשפיע על נהלי העבודה שלהם.
פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב שהכיר בתאונת קורקינט של מתכנת כתאונת עבודה משמש כתזכורת לקו הדק שבין עבודה לפנאי. מקרה זה מדגיש את המורכבויות סביב הגדרת פעילויות הקשורות לעבודה ואת ההשלכות האפשריות עבור עובדים ומעסיקים.
על ידי בחינת פרטי המקרה והנמקת השופט, מתברר כי אופי האירוע, מעורבות המעסיק בתכנון ובמימון שלו, והרלוונטיות שלו לתחום עיסוקם של העובדים מילאו תפקידים מכריעים בהחלטת בית המשפט. פסק דין זה יוצר תקדים שעשוי להשפיע על מקרים עתידיים הכוללים פעילויות הקשורות לעבודה ותאונות, ולהשפיע על זכויות העובדים ועל אחריות המעסיקים.
ככל שהגדרת הפעילויות הקשורות לעבודה ממשיכה להתפתח, על המעסיקים והעובדים כאחד להישאר מעודכנים לגבי ההתפתחויות המשפטיות האחרונות ולשקול את ההשלכות האפשריות על נהלי העבודה שלהם. על ידי כך, הם יכולים להבטיח סביבת עבודה בטוחה ותומכת המכבדת את זכויותיהם וצרכיהם של כל המעורבים.
