על פי השיטה הקודמת, הנושים סווגו לקטגוריות הבאות:
- נושים מובטחים – מחזיקים בביטחונות המשמשים להבטחת חובם, כגון בנק שבזכותו משועבדת הדירה.
- נושים בדין קדימה – אלו שחובם על פי דין ייפרע בעדיפות בהתאם לסדר השכחה: 1. שכר עובדים; 2. ניכויים של עובדים; 3. מסים לרשויות המדינה – מדובר בחוב המס לתקופה של שנה אחת במידה וקיימים חובות למספר שנים, ובאופן שכיח יילקח חוב המס הגבוה ביותר; 4. חוב דמי שכירות לשנה אחת.
- נושים אחרים – יתרת הנושים הקיימים כלפי החייב שאינם מובטחים ואינם בדין קדימה.
חוק חדלות פירעון שינה באופן משמעותי את סיווג הנושים, מה שהוביל לשינוי בסדרי העדיפויות ביניהם. המטרה העיקרית של החוק החדש היא לשקם את החייב תוך מזעור ההשלכות החמורות של קריסתו הכלכלית עליו ועל משפחתו ככל הניתן. כדי להשיג מטרה זו, החוק שינה את סדר החיובים בחוק קדימת הנושים. רשויות המס, שנהנו פעם מכוח רב שניתן להן לגביית חובות, הפכו כעת לנושה בדומה לכלל יתר הנושים אם לא הגיעו להסדר עם החייב טרם ההליך. שינוי זה מהווה תמריץ לרשויות המס לנסות לסייע לחייבים בהסדרים במטרה למנוע קריסה כלכלית מראש.
ההשלכות על רשויות המס
תחת המערכת הישנה, רשויות המס החזיקו ביתרון משמעותי בכל הנוגע לגביית חובות. מעמדם המועדף בחוק קדימת הנושים משמעותו שהם הצליחו פעמים רבות לגבות את חובותיהם לפני נושים אחרים, מה שנתן להם מינוף ניכר בהליכי חדלות פירעון. עם זאת, חוק חדלות פירעון איזן את כללי המשחק בכך שהפך את רשויות המס לנושה בדומה לכל האחרים אם לא הגיעו להסדר עם החייב טרם ההליך. שינוי זה נושא השלכות משמעותיות על האופן שבו רשויות המס ניגשות לגביית חובות ולמשא ומתן.
במקום להסתמך על מעמדם המועדף כדי להבטיח את הפירעון, לרשויות המס יש כעת תמריץ לפעול באופן אקטיבי מול החייבים ולגבש הסדרים שיסייעו במניעת קריסה כלכלית. שינוי גישה זה נועד לעודד את רשויות המס לנקוט בגישה יזומה יותר בסיוע לעסקים ויחידים המתמודדים עם קשיים כלכליים, במקום פשוט לחכות שתתחיל חדלות פירעון ואז לגבות את חובותיהם כעניין שבשגרה.
קידום שוויון והגינות חוק חדלות פירעון הכניס מספר שינויים שנועדו לקדם את עקרון השוויון בין הנושים ולהגדיל את חלקם של הנושים ה"רגילים" בקופת הכינוס. שינויים אלה נעשו בהסדרי הכינוס לחובות שבדיני הקדימה וכוללים את הדברים הבאים:
- שכר עבודה – חוב בגין שכר עבודה כהגדרתו בחוק הגנת השכר ובגין פיצויי פיטורים לפי חוק פיצויי פיטורים.
- ניכוי במקור משכר עבודה – סכום שניכה החייב במקור משכר עבודה בהתאם לפקודת מס הכנסה ולחוק הביטוח הלאומי, אך לא העבירו כדין לפקיד השומה ולמוסד לביטוח לאומי.
- חוב מזונות – כאשר החבות בו היא על פי פסק דין ומועד פירעונו הוא קודם למתן צו פתיחת הליכים.
- חוב מס ערך מוסף – חוב מס שנוצר בקופת מס ב-12 החודשים שקדמו למתן הצו.
- הסדר פיזור תשלומי מס – חוב מס שנפרש בהתאם להסדר שנחתם בין החייב לבין הרשות טרם מתן צו פתיחת הליכים. דיני הקדימה חלים רק על קרן החוב ומצטמצמים לחיובים שנוצרו בתקופה שאינה עולה על שלוש שנים מתוך הסדר הפריסה.
שינויים אלה משקפים מגמה רחבה יותר של צמצום זכות הפירעון בעדיפות של חוב שניתן לחיובי מס. מגמה זו מושתתת על ההנחה שלמדינה יש יכולת טובה בהרבה לפזר את הנזק מאשר לנושים אחרים, ולכן נכון וראוי לפזר את הנזק הנובע מחוסר יכולתו של חייב לפרוע את חובותיו על הציבור הרחב ולא רק על נושי החייב. השקפה זו עולה בקנה אחד עם התפיסה לפיה תפקידו של כל שלטון הוא לדאוג לשיקום אזרחיו בעת נפילתם הכלכלית לאחר שנים של תשלום מסים כנדרש.
חשיבות הסדרי חובות מול רשויות המס
חוק חדלות הפירעון החדש מעניק לחייבים הזדמנויות רבות יותר לנהל משא ומתן עם רשויות המס על חלוקת החוב שלהם, כמו גם על סכום המס הנדרש. שינוי זה משמעותי מכיוון שהוא מאפשר לעסקים רבים להמשיך לפעול תוך כדי הסדרת חובם באופן שמתאים למצבם הכלכלי.
לפני כניסה להליכי חדלות פירעון, חשוב שחייבים יבחנו היטב את האפשרות להגיע להסדר מול רשויות המס, בסיוע איש מקצוע במידת הצורך. פעולה זו עשויה למנוע את הצורך בהליכי חדלות פירעון ולאפשר לחייב לפעול לשיקום מצבו הכלכלי ביתר יעילות.
עתיד חדלות הפירעון בישראל
לחוק חדלות הפירעון יש את הפוטנציאל לחולל שינויים חיוביים עבור עסקים ויחידים המתמודדים עם קשיים כלכליים בישראל. על ידי שינוי סדרי העדיפויות של הנושים וקידום השוויון ביניהם, החוק שואף למזער את ההשלכות השליליות של קריסה כלכלית עבור החייבים ובני משפחותיהם. המערכת החדשה גם מעודדת את רשויות המס לנקוט תפקיד פעיל יותר בסיוע לחייבים, מה שעשוי להוביל לתוצאות טובות יותר עבור כל הצדדים המעורבים.
עם זאת, המערכת החדשה אינה חפה מאילוצים וממגרעות פוטנציאליות. נותר לראות עד כמה חוק חדלות הפירעון יעבוד טוב בפועל והאם יגשים את מטרותיו המוצהרות. יתרה מכך, ייתכן שהחוק ייתקל בהתנגדות מצד בעלי עניין מסוימים, במיוחד רשויות המס שהחזיקו בעבר ביתרון משמעותי בהליכי חדלות פירעון.
לסיכום, חוק חדלות פירעון מייצג שינוי משמעותי באופן שבו מנוהלים סדרי עדיפויות של נושים בישראל. על ידי קידום שוויון והגינות בין נושים ומתן תמריצים לרשויות המס לפעול מול חייבים, החוק שואף לשפר את התוצאות עבור עסקים ויחידים העומדים בפני קשיים כלכליים. בעוד שנותרו אתגרים ואי ודאויות, המערכת החדשה מציעה כיוון מבטיח לחוק חדלות פירעון בישראל.
