נער כבן 13 זוכה מביצוע מעשה מגונה בילדה שהיתה כבת 10, בין השאר בשל מחדלי חקירה, אולם בינתיים, עד הזיכוי, הוא עבר שיימינג גם על ידי מנהל בית הספר הדתי בו הוא לומד, שהעביר אותו בין כל הכיתות וסיפר לילדים מה לכאורה הוא עשה. כיום, הנער, למרות הזיכוי, במצב נפשי קשה ומסרב לצאת מהבית.
על פי כתב האישום, הילדה שהיתה אז בדרכה למכולת. הנאשם פנה והטריד אותה מינית ולאחר מכן נטען שהוא נגע באיבר מינו מעל למכנסיו והחל לפתוח את רוכסן המכנסיים, והילדה ברחה מהמקום. הנאשם כפר במיוחס לו. הוא הודה כי נכח בקרבת מקום, בסמוך לתחנת אוטובוס כלשהי, אולם לא ביצע את המעשה המיוחס לו. לדבריו, בשלב מסוים, כשעמד בסמוך לתחנת אוטובוס, הגיעה אימה של נפגעת העבירה, הטיחה בו שפגע בבתה, צלמה אותו, איימה עליו ודחפה אותו והוא נמלט מהמקום לביתו. ביחס לנפגעת העבירה, הוא לא ידע להגיד אם נפגעת העבירה עברה במקום.
הפרקליטות טענה כי זיהוי הנאשם כמי שביצע את המעשה המגונה מושא כתב האישום, נלמד מעדות הילדה כפי שנמסרה באמצעות חוקרת הילדים, ומעדות אמה של הילדה שנמצאו מהימנות לשיטתה. כאשר לילדה "הכרות מוקדמת" עם הנאשם יום קודם בבית השכנים וזו זיהתה את מי שפגע בה כמי שראתה אצל השכנים. הילדה מסרה את שמו של הנאשם, כמי שנכח אצלם יום קודם וכי הוא ממתין בתחנת האוטובוס. מנגד טען הנאשם אומנם נכח בקרבת מקום אולם לא ביצע את המיוחס לו. הוא גם טען לכשלים מהותיים בחקירה, עד להעדר חקירה, הנעוצים בליבת סוגיית הזיהוי על שלביה השונים – ומכאן לטעות בזיהוי".
שיימינג בביה"ס
השופטת יפעת גפן שקיבלה את דברי הסנגור, ציינה בהכרעת הדין כי אין בראיות התביעה כדי להוכיח את זהות הנאשם כמי שביצע את הפגיעה. "מצאתי כי קיימים כשלים משמעותיים "בשרשרת הזיהוי" של התוקף ומשכך, זהות התוקף נותרה בספק", כתבה השופטת בהחלטתה והוסיפה כי תהליך "הזיהוי" על שלביו השונים, נותר חסר ולא בוצעו פעולות חקירה חיוניות לצורך קביעת זהות הפוגע והפרקליטות לא הרימה את הנטל לפיו ניתן לקבוע כי הקטינה פגשה בנאשם קודם לאירוע אצל השכנים.
"נוכח מחדלי חקירה משמעותיים, העדר הראיות הנדרשות לעניין הזיהוי, אפשרות לזיהום הזיהוי, והמשקל הנמוך של ראיית הסיוע בהתייחס למכלול הראיות בתיק, ומנגד גרסתו של הקטין, אני מורה על זיכוי הקטין מהמיוחס לו".
למרות הזיכוי, הנער, יושב בביתו ולא הולך למסגרת חינוכית זאת לאחר שהאם של המתלוננת פנתה למנהל בית הספר שלו וזה לקח את הנער, עבר איתו בין הכיתות וסיפר לתלמידים מה לכאורה הוא עשה. כתוצאה מכך לא מצאו לילד מקום ללמוד בו, הפתרון היה להקפיץ אותו שתי כיתות אולם כיום הוא במצב נפשי קשה ומסרב לצאת מהבית.
"עם היוודע למסגרת החינוכית בה למד, דבר החשד המיוחס לו, הופסקה שהותו במסגרת יום למחרת האירוע והוא נאלץ להיות משך חודשים ארוכים ללא כל מסגרת חינוכית שתסכים לקבלו בעיר מגוריו. מבלי לקבוע מסמרות בטענות כפי שהובאו לפניי, נוכח חומרתן וחשיבות האינטרס הציבורי בהגנה על קטינים ושמירה על זכויותיהם, ראוי ויתקיים ברור ויופקו הלקחים הנדרשים", סיכמה השופטת גפן.
לצפייה ודירוג כבוד השופטת יפעת גפן
