האם מספיק שגנב רכב, יצולם ברכב הגנוב על ידי מערכת עין הנץ ואף יגיד לשוטרים בחקירה שהוא מזהה את עצמו בצילומים? כנראה שלא. לאחרונה, שופט בית משפט השלום בתל אביב, שמאי בקר זיכה גנב סידרתי של רכבי מזדה, משלושה אישומים של גניבת רכב והרשיע אותו רק בזה שבו נתפס על חם.
על פי כתב האישום בתוך 4 ימים בחודש אוקטובר האחרון, פרץ הנאשם, שהינו שב"ח לרכבים בפתח תקווה, רמת גן, וגבעתיים, גנב אותם והעבירם לשטחי האזור דרך "מחסום המצוי במעבר חוצה שומרון" בפעם הרביעית לא שיחק לו עוד מזלו של הנאשם, ובעודו נוהג ברכב הגנוב, על כביש מספר 4, נתפס על ידי שוטרי משטרת ישראל, אשר דלקו אחריו.
הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום. הוא טען כי הוא קיבל את הרכב שעימו נתפס "ממאן דהוא" ובאשר לאישומים האחרים, חלק עו"ד סקיס על קבילות הראיות שנאספו לחובת הנאשם, לטענתו תמונות שצילמה מערכת "עין הנץ" כלל אינן קבילות וממילא, הנאשם הוא כלל לא מי שנראה בהן.
לשיטת התביעה, צבר האישומים נגד הנאשם מגלמים עדות שיטה, כל האישומים המיוחסים לו בוצעו יום אחר יום, כל העבירות בוצעו בשעות הקטנות של הלילה, בכולן הוא מתועד בעין הנץ חוצה במעבר חוצה שומרון. מקומות גניבת הרכבים מלבד האישום השלישי מדובר ברמת גן גבעתיים, מרחק של מספר רחובות אחד מהשני ולא פחות חשוב, כל הגניבות הם רכבים מסוג מזדה.
ספק סבר
בסיכומו של דבר, בית המשפט הסכים עם טיעוני ההגנה, לפיה הפעלת מערכת עין הנץ על ידי המשטרה היא בחוסר סמכות – עם זאת הוא החליט שהנתונים שהופקו ממנה הם קבילים, לאור זאת שלא נפגעה שום זכות של הנאשם, על אף זאת, הוא הורה על זיכוי תוך קבלת הטיעון החלופי של ההגנה – לא ניתן להרשיע כי נותר ספק סביר שמא האדם המתועד הרכבים הגנובים במערכת עין הנץ, איננו הנאשם. זאת למרות הדמיון הרב מאוד בין השניים.
עוד הוסיף השופט בקר כי אין לראות עדות שיטה בעובדה ששלושת הגניבות שתועדו במצלמת עין הנץ היו של אותו סוג רכב, בשעות דומות בלילה, שנגנבו מרחובות סמוכים באותה עיר, והוצאו משטחי מדינת ישראל דרך אותו מחסום בדיוק, הוא עמד על כך שהדמיון הנדרש במסגרת הדוקטרינה של עדות שיטה אמור להיות רב יותר.
השופט גם לא התרשם מכך שעל פי התיעוד הכתוב של חקירתו של הנאשם, לפחות לגבי אחד מכלי הרכב שתועדו בעין הנץ הנאשם זיהה את עצמו. היו לכך שתי סיבות. ראשית, בית המשפט נתן משקל לכך שהזיהוי העצמי הזה לא תועד אודיו לאור תקלת שמע בתיעוד החקירה ולא ברור כלל איזו תמונה הוצגה לנאשם ומה אמר ביחס אליה וכן קבע אין לזיהוי או אי הזיהוי העצמי של הנאשם שום יתרון על מזהה מן הצד ואין לראות בו תוספת ראייתית.
לצפייה ודירוג כבוד השופט שמאי בקר
