במחקר מקיף על ההליך הפלילי בישראל, אשר בחן כ-70 אלף תיקים פליליים שהסתיימו בחמש השנים האחרונות, אותרו ומופו צווארי בקבוק משמעותיים. בימים אלו מתפרסם דו"ח הביניים של ועדת ההיגוי שעסקה בנושא, ובו ממצאי המחקר והמלצות הוועדה לתוכנית מקיפה לטיפול בנושא.
בשנים האחרונות ישנן יוזמות שונות לקידום הליך פלילי יעיל ואפקטיבי, תוך שמירה על זכויות המעורבים בו. זאת על רקע העלייה במורכבות ובגודלם של התיקים הפליליים, באופן שעשוי לפגוע באפקטיביות ולגרום לעינוי דין. במסגרת זו מקודמת דיגיטציה מלאה של ההליך הפלילי בישראל, מבוצעים מהלכים להפחתת רצידיביזם והגברת שיקום ועוד.
כחלק מקידום נושא זה, הוחלט על פרויקט שמטרתו לזהות "צווארי בקבוק" בהליך הפלילי והוקמה ועדת היגוי בראשות נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט גלעד נויטל בה חברים נציגי הגופים המרכזיים השותפים להליך: משרד המשפטים – פרקליטות המדינה, הנהלת בתי המשפט, הסניגוריה הציבורית, אגף ייעוץ וחקיקה, חטיבת תכנון מדיניות ואסטרטגיה ומשטרת ישראל – חטיבת התביעות. ועדת ההיגוי פועלת בשיתוף פעולה בין הגורמים לשם קיצור וייעול ההליך הפלילי, תוך שמירה על זכויות נאשמים. מדובר בפרויקט ראשון מסוגו אשר מכנס לראשונה את ראשי הגופים השותפים להליך הפלילי, במטרה לזהות את "צווארי הבקבוק" בו ולמצוא פתרון משותף לבעיית הימשכות ההליך הפלילי בישראל.
בשלב הראשון של עבודתה, ביקשה הוועדה לזהות את הגורמים המעכבים ומאריכים שלא לצורך את ההליך הפלילי, זאת תוך התבססות על נתונים מלאים לגבי ההליך הפלילי, במטרה לקדם פתרונות מותאמים. חברת "שלדור" שגויסה לטובת הנושא ערכה מחקר בהיקף שטרם נעשה כמותו על ההליך הפלילי, אשר כלל הצלבת נתונים מהגופים השונים בנוגע לכ-70 אלף תיקים פליליים, למעלה מ-100 ראיונות עומק עם גורמי מפתח ושחקנים שונים בהליך הפלילי וקידוד ידני של למעלה מ-600 תיקים. המחקר בחן את הימשכות ההליך הפלילי ופרש בפני ועדת ההיגוי תשתית נתונים רחבה על בסיסה ניתן יהיה לגבש תכנית לייעול ולטיוב ההליך הפלילי. דו"ח הביניים של הועדה המתפרסם בימים אלה מפרט את תוצאות המחקר ואת המלצות הוועדה לשלב זה.
צריך להתייעל
על בסיס המחקר, הצביעה הוועדה על קיומם של 11 צווארי בקבוק משמעותיים בהליך הפלילי, בהם עיכובים הנובעים מאי-התייצבות נאשמים, משך הזמן שאורך להעברת חומרי חקירה, פערי הזמן הגדולים בין דיונים ומשך הזמן הממושך עד לקבלת תסקיר שירות המבחן.
בין הממצאים המרכזיים שעלו במסגרת המחקר: ההליך הפלילי בישראל ארוך באופן ניכר בהשוואה למדינות בעולם, בנוסף, נמצא כי רבים מהעיכובים הם טכניים במהותם וניתן למנוע אותם, מבלי לפגוע בטיב ההליך או בזכויות של מי מהמעורבים בו, תוך נקיטה בצעדי התייעלות. כך למשל, נמצא כי השלב הממושך ביותר בהליך הוא טרום בירור האשמה, כלומר פרק הזמן החל מהגשת כתב האישום ועד למענה לכתב האישום, והוא נמשך כ-11 חודשים בממוצע. עוד נמצא כי במחצית מהתיקים המוגשים לבית המשפט השלום חל עיכוב של כחצי שנה לצורך איתור הנאשם וזימונו, אותו ניתן למנוע ולבצע בפרק זמן קצר יותר, באמצעות הבניית תהליך סדור באמצעים סבירים.
ממצא נוסף מצביע על פערי זמנים ניכרים בין דיון לדיון בבתי המשפט ובפרט בבתי המשפט השלום. כך גם נמצא כי משך זמן הטיפול בתיקים פליליים המוגשים לבתי משפט השלום ארוך יותר בממוצע ממשך זמן הטיפול בתיקים פליליים המוגשים לבתי המשפט המחוזיים, למרות שבתיקים אלו המורכבות נמוכה יחסית וקיים שיעור גבוה יותר של הסדרי טיעון. זאת בין היתר נוכח העומס הרב המוטל על בתי המשפט השלום. עוד נמצא כי תיקים בהם מתנהל הליך הוכחות מלא נמשכים זמן רב אף יותר, ואורכים כ-33 חודשים בממוצע (כולל הכנת כתב אישום).
