רופא המתגורר בשוויץ, רכש לפני כשש שנים מעיל trench של המעצב ז'אן פול גוטייה. לדברי הרופא הוא נקשר מאוד אל המעיל ולא מדובר "בסתם מעיל". הרופא איבד את המעיל במסיבת סילבסטר שארגנה הנתבעת, ומכאן תביעתו לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב.
לפסק הדין המלא לחצו כאן
התובע תיאר את המעיל ואת חשיבותו בדיון שנערך בבית המשפט: "הוא נרכש מאחד הבוטיקים האחרונים של המעצב באירופה כי הפסיק לייצר לציבור מעילים… השרוולים שלו שחור וכל המעיל היה מאריג, עבודת יד, עם בטנה ממשי, זה היה פיס אוף ארט מבחינתי. כשהייתי הול עם המעיל הזה שאינו מנקר עיניים היו שואלים אותי 'מה זה הדבר הזה'. האובדן היה גדול".
סגן נשיא בית המשפט, השופט רמי חיימוביץ', התרשם כי אכן המעיל היה חשוב ביותר עבור התובע: "דומה אפוא כי בעיניי התובע נתגלגלו במעיל מילותיה של המשוררת קדיה מולודובסקי (בתרגומו המופלא של נתן אלתרמן) "איזה בגד לתפארת. איזה מן מעיל אדרת", ואף שחלפו כארבע שנים וחצי בין רכישתו לבין אובדנו לא נס ליחו בעיני בעליו".
כאמור, התובע ובן זוגו הגיעו לארץ למסיבת סוף השנה האזרחית שארגנה הנתבעת. במסיבה נכחו כ-3,000 איש ומחיר כרטיס כניסה עמד על 280 ש"ח לאדם. כשנכנסו למסיבה, הפקידו את מעיליהם במלתחת שמירת המעילים שהפעילה הנתבעת ושילמו 15 שקלים עבור כל מעיל. כנגד כל מעיל קיבלו פתק עם מספר.
התובע וחברו היו בין אחרוני החוגגים, ובשלוש בלילה פנו לעמדת השמירה ומסרו את הפתקים. למרבה הצער מעילו של התובע לא נמצא, והוא אף חיפש בין כל המעילים שעוד נותרו, אך ללא הצלחה.
"הוא היה שיכור ומסומם"
בין התובע לבין הנתבעת החל דין ודברים בטונים צורמים. התובע גילה כעס רב והאשים את הנתבע בגניבת המעיל. נציג הנתבעת מצידו טען כי הוא היה מבושם, אך התובע הכחיש כי שתה אלכוהול. לטענת הנתבעת הוא גם נקט באלימות מילולית ופיזית כלפי נציגי השירות במקום.
הנתבעת הודתה כי התובע פנה אליה בסיום המסיבה וטען כי מעילו היקר נגנב, אך כפרה ביתר העובדות וטענה כי התובע בודה ראיות. כך למשל טענה כי הפתק שהציג כלל אינו מסוג הפתקים שחילקה במסיבה. עוד טענה כי התובע היה שיכור ומסומם, וכי לא הציג ראיות בנוגע לגובה מחיר המעיל ולא שקלל את ירידת ערכו במשך השנים.
השופט קבע כי הוא מעדיף את גרסתם התובע. "אמנם מדובר בעדות יחידה של בעל דין, אך התרשמותי מעדותו ונוכח העובדה שהעלה את הטענה על אובדן המעיל בזמן אמת, מיד בסיום המסיבה". חיזוק לדבריו מצא השופט בעדותה של המפעילה של שירותי שמירת הבגדים, שאישרה כי התובע ובן זוגו הגיעו עם הפתקים בסיום המסיבה וכי המעיל לא נמצא.
שומר שכר
מבחינה משפטית, הסביר השופט, הנתבעת היא בגדר שומר שכר של המעיל ולכן חל עליה סעיף 2(ב) לחוק השומרים: "שומר שכר אחראי לאבדן הנכס או לנזקו, זולת אם נגרמו עקב נסיבות שלא היה עליו לחזותן מראש ולא יכול היה למנוע תוצאותיהן".
לעניין הנזק השופט התחשב בכך שמדובר במעיל יקר, אך גם בכך שערכו ירד במהלך השנים וכי אין כל ראיה גם למחירו של המעיל. התובע הציג קבלה על סך 12,975 פרנק שוויצרי, שכלל מספר פריטים ולדבריו אחד מהם הוא המעיל בעלות 4,000 פרנק (כ-15,000 ש"ח). כמו כן ציין השופט כי לתובע ישנו אשם תורם בשיעור מסוים, כיוון שלא הזהיר את השומר שמדובר במעיל יקר במיוחד הדורש שמירה חריגה.
בסיכומו של דבר פסק השופט לרופא פיצוי בסך 8,750 ש"ח הכולל גם הוצאות משפט.
