בימים אלו הועברה לידי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, פניה לפתוח בחקירה פלילית נגד נציגת הציבור בפרשת "פסק הדין המועתק", ולהעמידה לדין פלילי.
נציגת הציבור מונתה למותב לאחר שלב העדויות ויממה לאחר מינויה חתמה על פסק הדין, מבלי שהיתה לה אפשרות לקרוא את החומר הרב בתיק, מבלי שיכלה להבין את פסק הדין, ומבלי שקראה את החומר בפועל.
על התנהלותה בתיק מסרה שתי גרסאות סותרות.
כיוון שאחת הגרסאות נחזית כשקרית בעליל, יוצא שנציגת הציבור אמרה אי-אמת בהליך הבירור שנעשה לה.
עליית מדרגה נרשמה בפרשת "פסק הדין המועתק", עם פנייה ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לפתוח בחקירה פלילית נגד נציגת הציבור בתיק זה. הפנייה הוגשה בשם ד"ר ערן אלמגור, אשר פסק הדין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע ניתן בתביעה שלו נגד אוניברסיטת בן-גוריון.
כזכור, שני החותמים על פסק הדין, הן השופט יוחנן כהן והן נציגת ציבור העובדים, הוצאו ממערכת המשפט ומתפקידי שיפוט בשל התנהלותם בפסק דין זה.
כפי שדווח במערכת אוביטר, השופט כהן העתיק תשעים אחוז מ"חלק ההכרעה", בהעתקה גורפת ועיוורת של סיכומי הנתבעת בתיק ושל החלטה שיפוטית אחרת בגלגול קודם בתיק.
לא רק שהשופט כהן לא הוסיף ציון ציטוט מקור או הפניה, והציג את הדברים המועתקים במצג שווא כאילו מדובר בהחלטה שלו, פרי עטו, בעוד שאינה כזו, אלא גם אמר אי אמת לנציב תלונות הציבור על שופטים.
הדברים שאמר השופט לשעבר כהן לנציב כאילו אין העתקה בפסק הדין וכאילו זה המקרה "הראשון והאחרון" שבו עשה העתקה כזו, התבררו כשקריים. בשל אי אמת זו הומלץ להעמיד את כהן לדין משמעתי.
אך השופט יוחנן כהן התפטר מכס השיפוט טרם מוצה עימו הדין.
גרסה לא נכונה
גם על נציגת ציבור העובדים בתיק, אשר חתמה על אותו פסק דין מועתק, נאמר כי מסרה גרסה לא נכונה בהליך המשמעתי שנעשה לה.
הנציגה מונתה למותב השיפוטי אחרי שלב העדויות, ולאחר 24 שעות בלבד מרגע מינויה, חתמה על פסק הדין בלא שקראה ובלא שיכלה לקרוא את כל החומר בתיק.
בחודש נובמבר 2021 נתנה גרסה אחת לנשיא בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, השופט שמואל טננבוים, בתגובה לתלונה.
הגרסה היתה חמורה דיה עד שנציגת הציבור הושעתה מתפקידה בדצמבר 2021 עד שתתברר סופית התלונה נגדה.
אך בינואר 2022 מסרה הנציגה גרסה שניה, כתובה, ובה הצהירה דברים שונים בתכלית.
הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור לבתי הדין לעבודה לא החליטה דבר בעניין התלונה והסתפקה באפריל 2022 רק בהחלטה על הפסקת המינוי של נציגת הציבור עקב הסתירות בגרסאותיה. כפי שדווח, משרד המשפטים העלים עין מכך שהוועדה לא מילאה את תפקידה על פי חוק, אך בתגובה לעתירה לבג"ץ שהוגשה בעניין, הוחלט להפוך את החלטת הוועדה ולהחזיר את התלונה לטיפול הוועדה.
באי הכוח של משרד המשפטים מסרו ביום 15.3.23 הודעה לבית המשפט העליון במסגרת עתירה המתנהלת סביב נושא זה.
להודעה צורף מכתב מיום 28.12.22 של היועץ המשפטי להנהלת בתי המשפט אל שר המשפטים. במכתב זה יידע היועץ המשפטי את השר אודות החלטת הוועדה שהתקבלה שמונה חודשים קודם לכן.
במכתבו ציטט היועץ את שתי גרסאותיה של נציגת הציבור.
בגרסתה בפני השופט טננבוים אמרה נציגת הציבור "אם חתמתי על פסק דין זה מתוך הערכה וכבוד לכב' השופט יוחנן כהן". אולם בגרסתה הכתובה כתבה הנציגה "הגם שאין לי תיעוד מלא על לוח הזמנים בתיק המדובר, בעת שצרפתי את חתימתי הייתי בקיאה בפרטי התיק ובוודאי שלא שימשתי 'חותמת גומי', גם אם מדובר בפרק זמן קצר של 24 שעות".
תקדים בפתח?
הגנה בפני העמדה לדין פלילי לא חלה על מעשים שעושים נושאי משרה שיפוטית שלא במילוי תפקידיהם השיפוטיים.
הפנייה לפתוח בחקירה פלילית נגד נציגת הציבור באה על רקע העובדה הברורה כי היא מסרה גרסה לא נכונה לוועדה, על מנת לחלץ את עצמה מתוצאות המעשה החמור שעשתה ואשר עמד לבירור הוועדה.
מסירת הגרסה שאינה אמיתית לוועדה אינה מעשה שעשתה הנציגה במילוי תפקידה השיפוטי, ולפי הפנייה ליועצת המשפטית לממשלה, מדובר בקבלת דבר במרמה, או לכל הפחות בנסיון קבלת דבר במרמה.
על חשיבות החקירה הפלילית והעמדתה לדין פלילי מרחיבה הפנייה ליועצת המשפטית לממשלה בציון העניין הציבורי המובהק כי נושא משרה שיפוטית ידווח אמת לגורם המברר את עניינו, ובמיוחד כי על מערכת האכיפה לפעול ולסייע כדי שמערכת המשפט תמשיך ותתנהל ביושר, ביושרה ובעצמאות מוחלטת.
החלטה על העמדתה לדין פלילי של נציגת ציבור עשויה להיות תקדימית בתולדות מערכת המשפט בישראל.
