למי מאיתנו לא קרה שהוא נזכר רק ברגע האחרון להמיר מט"ח בנתב"ג, אבל כאשר הוא הגיע לסניף בנק הפועלים שם, הם גבו על עמלה של "שירותים מיוחדים" הגבוהה מעמלת המרת מט"ח הרגילה. בית המשפט המחוזי אישר לנהל תביעה ייצוגית בנושא, הבנק לא ויתר וערער לעליון שם דחו את בקשתו, כאשר השופט עופר גרוסקופף מציין: " ספק אם פרקטיקה זו עומדת בדרישות הדין".
על פי המתואר בבקשת האישור, במהלך שנת 2019 ביצע מגיש הבקשה, שלוש המרות של מטבע חוץ בסניף הבנק שבנתב"ג. להפתעתו, העמלות שנגבו ממנו בגין המרות אלו היו גבוהות מהעמלות הרגילות. מאחר שתחום הבנקאות מוכר למגיש, התעורר אצלו החשד שהעמלות שגובה הבנק בסניפו שבנתב"ג, אינן תואמות את התעריפון של הבנק, ואינן מאושרות על ידי בנק ישראל.
בעקבות כך, בא כוחו של המבקש, הגיש בקשת אישור לתביעה יצוגית לבית משפט המחוזי מרכז, כאשר מוקד הבקשה ניצבה המחלוקת בעניין גבייתה של עמלת חליפין על ידי בנק הפועלים, בסניף בנמל התעופה בן-גוריון. לפי הנטען, עמלה זו גבוהה, בממוצע, מזו הנגבית ביתר סניפיו של הבנק וזאת בניגוד להוראותיהם של פרק ב'2 לחוק הבנקאות. עוד נטען כי הבנק מציג את עמלת החליפין הנגבית בנתב"ג במסגרת 'שירותים מיוחדים' לתעריפון שלו, על אף שעמלה זו צריכה להופיע תחת 'מטבע חוץ' וזאת בהתאם לתעריפון המלא שבכללי הבנקאות.
עומד בדרישות הדין?
הבנק טען בתגובה, כי הפיקוח על הבנקים, התיר לו לגבות את העמלות בנתב"ג בשיעור שונה מהעמלות הרגילות ולכלול אותן במסגרת "שירותים מיוחדים" ולא במסגרת "מטבע חוץ", לטענתו, היתר זה ניתן מכוח הסיפא של סעיף 9ט(א), אשר מאפשר לפיקוח על הבנקים להחריג שירותים מסוימים מהתעריפון המלא.
בית משפט קיבל לבסוף, את בקשת האישור באופן חלקי ביחס לעילות התביעה בגין רשלנות ועשיית עושר ולא במשפט וקבע, כי מטרת תעריפוני הבנקים היא ליצור אחידות ושקיפות אשר יאפשרו ללקוחות להשוות בין הבנקים. כן נקבע כי מן הראוי לפרש בצמצום את האפשרות של בנקים לסווג, באופן עצמאי, שירותים המסופקים על ידם כ"שירותים מיוחדים".
נקבע, כי עמלת חליפין "מעצם טבעה נכללת בתעריפון", תחת חלק 5 שעניינו במטבע חוץ, ולפיכך מדובר בנסיבות בהן קיים קושי עם ההחלטה של הבנק לסווג את העמלה תחת "שירות מיוחד". בית המשפט ציין כי אומנם הבנק פעל כדין בפנייתו בבקשה לפיקוח על הבנקים, אך הוחלט שלא די בכך, שכן כפי שעלה מעמדת הפיקוח על הבנקים, אישור מסוג זה לא ניתן לבנק בסופו של דבר.
בנק הפועלים כאמור לא ויתר והגיש ערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון ושם השופט עופר גרוסקופף דחה את הערעור כאשר הוא ציין כי בהחלטתו: "הצגת ההתייחסות לשער חליפין החל בדלפק נתב"ג במקום אחר בתעריפון הבנק (חלק 9 בלבד) – פרקטיקה לפיה נהג הבנק עוד קודם לחילופי התכתובות עם הפיקוח על הבנקים, ואשר לפיה הוא מוסיף לנהוג גם כיום – היא פרקטיקה המעוררת תהיות. גם אם הפיקוח על הבנקים לא התנגד לכך במכתב שנשלח בשעתו, ספק אם פרקטיקה זו עומדת בדרישות הדין", דברי השופט גרוסקופף.
לצפייה ודירוג כבוד השופט עופר גרוסקופף
