מהדוח השנתי של נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2022 ממנו עולה שבשנה זו הוגשו 880 תלונות על שופטים ודיינים, וניתנו החלטות ב-885 תלונות.
מתוך 855 החלטות שניתנו בשנת 2022, בוררו לגופן 561 תלונות, שהן 63% מכלל ההחלטות שניתנו.
מסך התלונות שבוררו לגופן נמצאו 50 תלונות מוצדקות שהן 9% מכלל התלונות הנ"ל, ו-40 תלונות שהן 7% מכלל התלונות שבוררו לגופן, הסתיימו בהערה לשופט או לדיין.
אשר להתפלגות התלונות המוצדקות לפי נושאים, עולים הנתונים הבאים
46% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על התמשכות הליכים ועל עיכוב במתן החלטות ופסקי דין (לעומת 28% בלבד בדו"ח הקודם).
הנציב מציין כי מדובר בעלייה משמעותית לעומת הדו"ח הקודם, שאת חלקה יש לזקוף לעובדה כי חסרים במערכת המשפט עשרות שופטים, לאחר שהועדה לבחירת שופטים התכנסה בפעם האחרונה בתאריך 22.4.22, ומאז לא מונו שופטים חדשים.
עובדה זו הגבירה את העומס הרב ממילא.
22% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על התנהגות בלתי ראויה של שופט (לעומת 32% בדו"ח הקודם).
22% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על לקויים בניהול המשפט (לעומת 26% בדו"ח הקודם).
10% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי (לעומת 14% בדו"ח הקודם).
בשנת 2022 נצפתה גם עלייה במספר התלונות על שופטים בבתי המשפט לתביעות קטנות, עת התקבלו 86 תלונות (לעומת 76 תלונות בשנת 2021), וכן בבתי הדין האזוריים לעבודה, עם 59 תלונות שהתקבלו בשנת 2022 (לעומת 39 תלונות בשנת 2021). נושאים אלו הובאו על ידי הנציבות לידיעת הנהלת בתי המשפט, לצורך בדיקת הסיבות לתופעה זו ולהסקת המסקנות המתבקשות, ככל שיידרש.
"ליקוי מערכתי"
שנת 2022 התאפיינה בעומס כבד על בתי המשפט.
כאמור, מאז כינוסה האחרון של הוועדה לבחירת שופטים, לא מונו שופטים חדשים.
הדבר מהווה אתגר לא פשוט לשופטים ומשפיע על אופן ניהול דיוניהם ואורך רוחם. כך למשל, במקרה שהובא בפני הנציב לגבי שופטת שציינה כלפי הקלדנית שישבה בדיון שלא תעבוד איתה יותר, וזאת לעיני הנוכחים כולם באולם.
בתגובתה של השופטת נאמר כי מדובר באתגר משמעותי לנהל דיון בקצב הכתבה איטי, כשמנגד מוטלת על השופט האחריות לתוכן הפרוטוקול וללוח זמנים צפוף ביותר של כ-30 דקות לדיון.
במקרה זה, קבע הנציב כי התנהלות זו אינה ראויה, ויש בה כדי לגרום לזילות בית המשפט בעיני המתבונן מן הצד.
הנציב מציין בדוח, כי בחלק מהתלונות אשר נמצאו מוצדקות, יש כדי להעיד על "ליקוי מערכתי", ובעניין זה הוא פועל על מנת להביא לתיקון הליקויים.
כך למשל, במקרה שהובא בפני שר המשפטים דאז, מר גדעון סער, בגין הפרת חובת דיווח לגורמי האכיפה הפלילית על חשד לעבירות ריבוי נישואין (פוליגמיה), על ידי שני קאדים המכהנים בבית דין שרעי.
בקשת בירור של שרת משפטים קודמת נמצאה מוצדקת בעניינם של אותם הקאדים, אך לא ננקטו נגדם צעדים משמעתיים חרף המלצת הנציב הקודם לשקול את האפשרות לעשות כן.
בקשת הבירור החדשה נסבה על הטענה, כי בתביעות לקביעת אבהות המוגשות להם נמנעים הקאדים מלדווח על חשד לעבירת פוליגמיה של גברים ישראלים נשואים, אשר מבקשים לרשום במרשם האוכלוסין ילדים שנולדו להם מאישה שאינה נשואה להם.
בקשת הבירור נמצאה מוצדקת והנציב מצא להביא בפני הוועדה לבחירת קאדים המלצה לסיים את כהונתם של הקאדים בבית הדין השרעי.
