היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, התייצבה להליך והגישה לבית המשפט המחוזי את עמדתה במסגרת תובענה ייצוגית שהוגשה נגד חברת אפל לפיה תניית ברירת הדין שהיא על פי דיני קליפורניה ולא ישראל, מקפחת את לקוחות אפל אשר צורכים את שירותיה בישראל, אשר בענייננו הם משתמשים פרטיים. על פי היועמ"שית, עמדה זו מבוססת על כך שאין לאפשר לתאגיד גלובלי, דוגמת אפל, המקיים פעילות עסקית בישראל, ומכוון את פעילותו לישראל, להתנער באופן גורף מתחולת הדין הישראלי ביחסיו עם הצרכנים הצורכים את שירותיו או מוצריו, באמצעות תניית ברירת דין בחוזה אחיד. לפיכך, יש להורות על ביטול תניית ברירת הדין.
חברת אפל היא תאגיד הפועל בתחומי פיתוח החומרה והתוכנה, בעלת הזכויות והמפתחת של חנות היישומונים לטלפונים סלולריים, האפ סטור, אשר על פי הנטען בתובענה הייצוגית, מהווה דרך בלעדית להורדת והפצת יישומונים למכשירים מבוססי IOS. עמדת היועצת המשפטית לממשלה התמקדה בעיקר בתניה המצויה בתנאי ההתקשרות של אפל, לפיה הדין אשר יחול על הצדדים בהתדיינות משפטית הוא דין מדינת קליפורניה. בנוסף, היועצת המשפטית לממשלה התייחסה (במסגרת העמדה) גם לסוגיות מעולם דיני התחרות, המתעוררות ביחס לפעילות אפל.
תנאי מקפח?
במוקד העמדה השאלה האם תניה בתנאי ההתקשרות של חברת אפל, הקובעת שהדין המהותי אשר יחול במקרה של מחלוקת בין הצדדים הוא דין מדינת קליפורניה ("תניית ברירת דין"), היא בגדר תנאי מקפח בחוזה אחיד, שבית משפט מוסמך לבטלו. כמפורט בעמדה, בחינת קיומו של קיפוח ביחס לתניית ברירת הדין, לפי חוק החוזים האחידים, מובילה למסקנה כי תניית ברירת הדין בעניין הנדון היא תניה מקפחת.
העמדה נסמכת, בין היתר, על ההלכה שנקבעה בפסק הדין של בית המשפט העליון בעניין "טרוים מילר", לפיה נקודת המוצא היא שמדינת ישראל אינה יכולה לתת יד ל"מיקור חוץ" של דיני החוזים הצרכניים החלים במדינה. כן נקבע בעניין "טרוים מילר", כי מדינת ישראל לא תספק את כוח הבחירה בעניין זה לידי תאגידים גלובליים אשר ייקבעו איזה דין זר יחול על עסקאות צרכניות הנערכות הלכה למעשה בישראל.
הגנה על הלקוחות הישראליים
בנוסף, נטען כי חברה גלובלית עתירת ממון, המנהלת עסקים בהיקף ניכר עם ישראל ומכווינה את פעילותה לקהל הלקוחות הישראליים, צריכה ואף יכולה להיות ערוכה להתדיין על פי דיני מדינת ישראל וכן יש לקחת בחשבון את פערי הכוחות המובהקים בין הצדדים. משיקולים אלה ומשיקולים נוספים, סבורה היועצת המשפטית לממשלה כי בנסיבות מסוימות, המתקיימות בעניין הנדון, עשויה תניית ברירת דין מעין זו להיחשב מקפחת, וזאת גם מבלי שיוכח כי הדין הזר שולל זכויות או סעדים המגיעים ללקוח.
בשאלת היחס בין תניית ברירת הדין לבין חוק התחרות, המסקנה היא שאין בכוחה של תניית ברירת הדין, בנסיבות דנן, כדי לגבור על הוראותיו של חוק התחרות, עליהן לא ניתן להתנות. בנוסף, נדרשה היועצת המשפטית לממשלה במסגרת עמדתה לסוגיות מעולם דיני התחרות, ביחס לפעילות אפל.
