האלימות משתוללת בישראל והגיל ההתחלתי של השתייכות לארגוני הפשיעה, יורד משנה לשנה.
בימים האחרונים, בית משפט לנוער בחדרה, גזר 20 חודשי מאסר ו5,000 שקלים קנס, על צעיר שבעת שהיה נער בן 18, הפך את הבוידם של ההורים לסליק של מטעני חבלה.
הוא טען שמצא אותם בפח האשפה ולא ידע כי מדובר במטעני חבלה.
על פי עובדות כתב האישום בו הודה והורשע בביצוע עבירות של החזקת נשק, החזיק הנער חמישה מטעני חבלה מאולתרים שהורכבו מחמישה צינורות ובתוכם חומר נפץ פירוטכני.
את המטענים החביא בבוידם שמעל חדר השינה שלו בבית הוריו.
מדובר בנער שהיה תלמיד מתפקד, בעל שאיפות נורמטיביות והתנהגות נאותה שבתסקיר המבחן צוין כי פער עלה מן העובדה כי הודה במיוחס לו ולצד זאת, עדיין התקשה לקחת אחריות מלאה על העבירות.
לדבריו נהג לאסוף דברי מתכת על מנת להתפרנס ממכירתם, ובאחד הימים מצא צינורות מתכת במתחם לאיסוף אשפה הסמוך לביתם, צילם אותם במכשיר הטלפון שלו ושמר אותם במחסן הבית.
עוד הוא טען שלא ידע שמדובר במטעני חבלה ושיש בהם חומר נפץ.
מחיר הדמים
התביעה הדגישה כי מדובר היה במטעני חבלה הזמינים לשימוש מידי ואשר בכוחם היה להביא לפגיעה רחבת היקף ולכן יש לכך, השלכה ממשית על הענישה המתחייבת בשל אפיון הנשק, זאת לצד דגש נוסף לתופעת הנשק הלא חוקי שהפך להיות מכת מדינה ממשית.
השופטת ליזי פרוינד, ציינה בהחלטתה כי מטרתם היחידה של מטעני חבלה הנה פוגענית והחזקתם מהווה, הלכה למעשה, תקופת המתנה למימוש הדבר.
"ממש בעת כתיבת שורות אלה, נשמעים הדי מחיר החזקת נשק בלתי חוקי על ידי אזרחים, כאשר מדי שעה כמעט, נוסק מחיר הדמים בגין רעה חולה זו… על כן לא ניתן ולא נכון יהיה להתעלם ממשמעות אפיון סוגת הנשק אותו החזיק הנאשם, עסקינן בחמישה מטעני חבלה ממולכדים, אשר שימושם אחד", כתבה השופטת פרוינד.
עוד הוסיפה השופטת: "נכונה הייתי לשקול טענה שנוצל בידי אחרים, גם זאת לא נרמז ולא נשמע, הנאשם למעשה מכחיש שידע כי באמתחתו מטעני חבלה או כל דבר אסור, שב וטוען עד היום כי עסק באיסוף ומכירת מתכות נזנחות לצרכי פרנסה. גרסה זו אינה יכולה להתקבל שכן, אם אכן כך, וכפי שתמהה גם קצינת המבחן, מדוע לא מכר את המתכת?".
לצפייה ודירוג כבוד השופטת ליזי פרוינד
