הרכב שופטי בית משפט המחוזי לנוער בתל אביב גזר על נער, כבן 17, 3 שנים ו-9 חודשי מאסר במעון נעול, 12 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי כספי בגובה 120 אלף לשש מתלוננות, קטינות גם הן, בגין עבירות מין חמורות שביצע בהן בעת שהיה בן 16.
הנאשם ביצע שורה של עבירות מין, ביניהן מעשים מגונים, אינוס וניסיון אינוס, בהיותו בן 13-15, כלפי שש נערות בנות גילו שלמדו עמו בבתי הספר.
עם חלק מהנפגעות קיים הנאשם מערכת יחסים חברית/זוגית כאשר המעשים כולם בוצעו במסגרות חברתיות או בנסיבות חברתיות.
השופטים קבעו כי מדובר במעשים חמורים, מכוערים ופוגעניים אשר ביטאו העדר נורמות תקינות באשר למותר ולאסור ביחסים בין שני המינים, חוסר התייחסות ואמפתיה לרצון נפגעות העבירה וראיית צרכיו המיניים בלבד.
עם זאת נכון להבהיר, שלא כל האישומים הם בדרגת חומרה זהה הן מבחינת סעיף העבירה והן מבחינת נסיבות ביצועה, ועל חלקם ניתן אפילו לומר שהם מצויים ברף חומרה נמוך יחסית.
"אין לגלגל אחריות על הקורבן"
הנאשם הודה בעובדות כתב האישום מיד בתחילת ההליך הפלילי.
בהודייתו הוא חסך את עדות הנפגעות בבית המשפט על כל המשמעויות הנלוות, וכן נטל קבל עם אחריות מלאה על מעשיו ובכך השתיק כל לזות שפתיים, ככל שהושמעה ותהא מושמעת. לנתון זה משמעות מוכרת ומשמעותית להקלה בעונש.
עוד הוסיפו השופטים כי מלאכת גזירת הדין בתיק זה הייתה מבין הקשות והמורכבות.
"החלטתנו ניתנה לאחר בחינה מעמיקה, מחשבה והתלבטות אמיתית תוך שאנו מאזנים במכלול דק בין השיקולים ותת השיקולים השונים. מדובר בכתב אישום שללא ספק מגלם בחובו מסכת אירועים קשה ומטרידה, שמצדיקה מטיבה התייחסות עונשית רצינית.
נדגיש את המובן מאליו: אשמתו של הנאשם לקרות האירועים היא ברורה וחד משמעית. זאת, לא רק משום שהוא עצמו הודה מיד, עוד בפני השופט המגשר, התנצל בפני הנפגעות נטל אחריות מלאה והכיר באשמתו, אלא שמן הראוי בפן העקרוני שהאצבע המאשימה תופנה אל ה'עושה'".
עוד נכתב בגזר הדין: "אין לקבל גישה שלפיה יש לגלגל אחריות, בדרך כזו או אחרת, על הקורבן, על כך שאולי בדרך התנהלותו לא מנע את המעשים. אין סיבה שנערה תחשוש מקשר חברי רגיל עם בנים בני גילה כדי שלא להיפגע מינית, אין סיבה לראות בנערה או באישה כמי שאחראית להתנהג באופן שלא יתפרש חלילה כהיתר לפגוע בה מינית. בוודאי אין לבקרה על ההחלטה האמיצה להגיש את התלונה, ביקורת שהשתקפה מדברי חלק מהמתלוננות".
