לבית משפט השלום בירושלים הוגש כתב אישום נגד נחמן אדרי, מנהל ישיבת "חכמה ודעת" ואחראי הטיולים מטעמה, ונחמן גולדבלום, משגיח בישיבה, בגין גרימת מוות ברשלנות של נער בן 15 אשר טבע למוות בנחל פרת במהלך טיול של הישיבה.
בנוסף הואשמו השניים בשיבוש מהלכי משפט וגולדבלום הואשם בהדחה בחקירה.
על פי כתב האישום, למרות שבקשה של הישיבה לאישור יציאה לטיול נדחתה על ידי משרד החינוך, החליט נחמן אדרי להוציא טיול מטעם הישיבה מבלי שדיווח על כך.
אדרי יצר קשר עם מדריך טיולים מוסמך מטעם משרד החינוך וביקש להזמינו להדריך טיול של הישיבה, כמו כן הוא ביקש מהמדריך כי חלקים מהמסלול יכללו אזורים עם מים.
אדרי אמר למדריך כי לא מדובר בקבוצה עליה חלות חוזרי מנכ"ל משרד החינוך בעניין יציאת מסגרות חינוכיות היוצאות לפעילויות חוץ בית ספריות.
על מנת להוציא את הטיול אל הפועל נחמן גולדבלום יצר קשר עם הורי התלמידים אשר היו עתידים לצאת לטיול, עדכן אותם על הטיול וביקש מהם להעביר לו אישורי הורים ליציאה לטיול.
הנאשמים לא בררו את יכולות השחייה של התלמידים.
בבוקר יום 5.4.21 יצאו כ-50 תלמידים מהישיבה ואנשי צוות מטעמה, אשר כללו את הנאשמים, לטיול. אחד מתלמידי הישיבה, המנוח, אשר לא היה אמור להגיע לטיול, הצטרף לטיול ועלה לאוטובוס.
הנאשמים לא דרשו אישור הורים בעניינו, ולא ביררו עמו או עם הוריו באשר ליכולות השחייה שלו.
במהלך הנסיעה ועם הגעת הקבוצה לבריכת הנקיק – שעומק המים בחלקה מגיע עד לכארבעה מטרים, אמר המדריך ברמקול כי רק מי שיודע לשחות יכול להיכנס לבריכה, וכי מדובר במים עמוקים.
בשלב זה, כך לפי כתב האישום, הנאשמים לא וידאו כי התלמידים שנכנסים לבריכה אכן יודעים לשחות ברמה מספקת לבריכה כה עמוקה. זאת, על אף שהם מודעים לעומקה של הבריכה ולעובדה כי אין מציל במקום.
במהלך שהיית תלמידי הישיבה בבריכה, כולל המנוח, הנאשמים לא השגיחו על השוהים בבריכה השגחה רציפה וצמודה כנדרש.
בשלב מסוים החל המנוח לטבוע בבריכה כשהוא אומר כי הוא טובע ותלמידי הישיבה החלו לצעוק כי המנוח טובע.
חלק מחברי קבוצת מטיילים שהייתה במקום נכנסו לבריכה וצללו למקום בו טבע המנוח על מנת לחלץ אותו מהמקום.
בשלב זה, ביקש המדריך אף הוא להיכנס למים, ואולם גולדבלום ניגש אליו והבהיר למדריך כי רק מי שיודע לצלול ייכנס למים, וזאת כדי שלא ייגרם נזק נוסף. המדריך ניגש לאדרי ושאל אותו אם להזעיק חילוץ.
שיבשו את החקירה?
אז, הודיע אדרי למדריך כי הסתבך, מאחר שלא מדובר בקבוצה פרטית אלא בקבוצה שנדרש לגביה אישור טיולים. בהמשך לכך, המדריך הזעיק כוחות הצלה וחילוץ ובמקביל המשיכה קבוצת המטיילים לנסות לחלץ את המנוח ולמשות אותו מהבריכה, ללא הצלחה. באותה העת, עזבו תלמידי הישיבה את אזור הבריכה יחד עם אנשי צוות הישיבה, בהם הנאשמים, ועלו חזרה למקום בו החלו את המסלול. לאחר מספר דקות של ניסיון כוחות החילוץ למשות את המנוח כאשר הוא מחוסר הכרה, הוא הובהל לבית החולים שם נקבע מותו.
לפני שעזב את המקום לגמרי, אמר אדרי למדריך כי הוא משמש כמורה בכיר בישיבה וחושש שייוודע כי מדובר בישיבה, ובעקבות זאת, אמר לו כי גולדבלום יישאר איתו בקשר כנציג הקבוצה. גולדבלום הודיע למדריך כי המנוח לא הביא אישור לטיול מההורים וביקש ממנו לרשום את מספר הטלפון שלו ולשמור אותו בשם שלו ולמחוק את מספר הטלפון של אדרי.
המדריך סירב למחוק את מספר הטלפון של אדרי, ובעקבות זאת ביקש גולדבלום מהמדריך לרשום את מספר הטלפון של אדרי על שמו. בנוסף, בזמן בו מסר המדריך עדות לשוטר שהיה במקום, גולדבלום ביקש מהמדריך לשמור על זכות השתיקה. בהמשך לכך, בזמן שקבוצת הישיבה שהתה במקום בו החלו את המסלול, כשהמשטרה כבר נכחה במקום, נטש אדרי את המקום והתייצב לחקירה רק שבוע לאחר מכן.
