האם די.אן.איי מבדל סיגריה שנמצאה בסמוך לבית שנפרץ, כולל צילומי מצלמות אבטחה עם תווי פנים של אותו אדם, מספיקים על מנת להרשיע אותו בפריצה? לא בהכרח. שופטת בית משפט השלום בתל אביב, ענת יהב, זיכתה חשוד בפריצה, למרות ראיות נסיבתיות רבות נגדו זאת גם בשל מחדלי חקירה.
על פי כתב האישום הוגש נגד הנאשם וייחס לו עבירה של התפרצות למגורים בכוונה לבצע עבירה, בשעות הצהריים התפרץ הנאשם לבית ביישוב אזור, בכך שעמד מעבר לגדר הבית, צלצל בפעמון הדלת, עישן סיגריה והמתין.
בהמשך, צעד הנאשם בשביל המוביל לדירה ועבר לחצר האחורית. לאחר מכן, שב הנאשם לחצר הקדמית ונכנס לדירה דרך חלון המחסן שצמוד למטבח הדירה.
בנסיבות אלו, שהתה בדירה ביתו הצעירה של המתלונן שהתקשרה אליו בכדי לשאול אותו האם הזמין גנן לדירה והאחרון, לאור דבריה, הזמין האחרון ניידת משטרה.
באותה העת, שהה הנאשם במחסן הדירה והחל לקרוע את הרשת שמונחת על החלון שמפריד בין המחסן לחדר המטבח באמצעות מברג, אלא, משהבחין במתלוננת ששוחחה בטלפון עם אביה, ברח מהדירה.
חקירה רשלנית
בידי התביעה, היו לטעמם מספיק ראיות נגד הנאשם. הוא עבד ביישוב אזור ובסמוך לבית שנפרץ, כך שהייתה לו גישה למקום. על פי סרטוני האבטחה נצפה הפורץ אשר לבוש בבגדים דומים מאוד לאלו שנתפסו בביתו של הנאשם, עובד שעבד עם הנאשם מסר פרטי זיהוי לגבי כובע מיוחד "עם צלליות בצדדים", מבנה גופו של הפורץ שתועד דומה מאוד לזה של הנאשם ועל כל אלו הוסיפה התביעה, שהפורץ נצפה במצלמות האבטחה כשהוא נמצא מחוץ לשער הבית, מחשב את צעדיו ותוך כך מעשן סיגריה, מאפר אותה לאדנית שבסמוך וזורק אותה ארצה. אותו בדל סיגריה נתפס בהמשך כאשר עליו ד.נ.א. של הנאשם.
למרות כל הראיות הנסיבתיות, הנאשם עצמו הכחיש את מעורבותו בפריצה ולגבי הסיגריה שנמצאה טען: "לא יודע אולי עברתי שם וזרקתי את הסיגריה… אולי שיצאתי לכיוון הבית העפתי את הסיגריה מהאוטו". באי כוחו, טענו הוסיפו שמדובר בראיות נסיבתיות בלבד.
לעניין ראיית הד.נ.א, הרי שלטענתם, היא נמצאה מחוץ לשטח הבית, בדרך ציבורית ובהיותה חפץ נייד, קיים קושי ממשי לשייך אותה לפורץ לנוכח מחדלי חקירה. כך כאשר הראיה לא נתפסה מיד עם הגעת המשטרה למקום וכך כאשר אין קשר עין רצוף עם הראיה, שכן לא הורדו סרטוני האבטחה באורך הרלוונטי לצורך הוכחת הרצף, ומכאן, שלא ניתן לשלול שהממצא שנתפס, הוא אינו הראייה שהושלכה במקום כ- 4 שעות קודם לכן.
הנאשם הכחיש
השופטת יהב, שזיכתה את הנאשם, אומנם קבעה כי בדל הסיגריה שייך, על פי ממצא הד.נ.א. לנאשם, אולם על פי קביעתה, מקום שיש קושי לקשור את הראייה לפורץ והנאשם מוסר הסבר, אשר אף נסמך על חומר חקירה המצוי בתיק, אזי רשאי וזכאי הוא ליהנות מן הספק. עוד הוסיפה השופטת כי היו מספר מחדלי חקירה בינהם לא בוצעה כל פעולת זיהוי למתלוננת, גילוי בדל הסיגריה היה לאחר כשעה מרגע הפריצה, כך שבחלוף הזמן קיימת אי וודאות לגבי שמירה ותפיסת הבדל שנזרק על ידי הפורץ וגם לאחר גילוי הממצא, השמירה על הזירה הושארה למתלונן ומשפחתו, כמו כן נטילת סרטוני אבטחה לא היו מלאים.
"כמות המחדלים ובעיקר מהותם, משליכים על יתר הראיות הנסיבתיות ואין בכוחן כולן גם יחד, כדי לשאת על גבן את רמת ועוצמת ההוכחה הנדרשת במשפט פלילי, שכן בסופו של יום, לא ניתן לשלול את הסבריו של הנאשם ככאלו העולים כדי אפשרויות סבירות אף הן", סיכמה השופטת יהב.
לצפייה ודירוג כבוד השופטת ענת יהב
