למרות העומסים בשדה התעופה בן גוריון, יש נוסעים שחושבים שאפשר להגיע מתי שהם רוצים לשדה.
תושבת המרכז שחברת איזיג'ט לא העלו אותה לטיסה בגלל איחור, תבעה אותם ולא רק שבית המשפט לא פיצה אותה, הוא אף חייב אותה בהוצאות משפט בסך 2,500 שקלים.
התובעת טענה בכתב התביעה שהועמד על 7,660 שקלים, כי רכשה מאיזיג'ט כרטיסי טיסה לטיסות ישירות הלוך ושוב מת"א לאמסטרדם וכי המחיר הכולל של כרטיסי הטיסה היה 154.43 יורו.
עוד טענה, שהטיסה הייתה אמורה לצאת לדרכה בשעה 14:00 וכי היא התייצבה בטרמינל בשעה 12:15, מבחינתה זמן רב לפני מועד הטיסה.
עוד טענה, שעברה תהליך צ'ק אין ועשתה דרכה לעבר שער העלייה למטוס, אליו הגיעה בשעה 13:30, כאשר במשך כל הזמן שהייתה בנמל התעופה על גבי מסכי המידע בטרמינל הופיעה השעה 13:45 כשעת סגירת שער העלייה.
עוד טענה, שעם הגעתה לשער העלייה נמסר לה שובר עלייה למטוס והיא עלתה על רכב הסעה "שאטל" לעבר המטוס יחד עם מספר נוסעים נוספים ואולם, לאחר מספר דקות נמסר לה ולנוסעים הנוספים שעלו עמה כי עליהם לחזור לטרמינל משום שלא קיבלו אישור לעלות על הטיסה.
בלית ברירה, טענה התובעת, היא נאלצה לעבור שוב בביקורת הגבולות, ועשתה פעמיה לעבר הטרמינל.
לאחר אירועים אלו, טענה, היא ניסתה לפנות לשירות הלקוחות על מנת לקבל כרטיסי טיסה חלופיים או החזר כספי או פיצוי בגין הסירוב להעלותה לטיסה, אולם סורבה על ידי נציגי הנתבעת.
ואף סירבו לפצותה או להשיב לה את התמורה ששילמה עבור כרטיסי הטיסה, בנימוק שלפיו בהזמנה שלה נרשמה הערה בדבר אי התייצבות לטיסה, ולכן אינה זכאית לכרטיסי טיסה חלופיים.
לשאת באחריות
חברת התעופה טענה מנגד, כי התובעת הינה אדם בוגר, ועל כן מצופה ממנה שתכיר באחריותה למחדלה להתייצב בזמן הנקוב בכרטיס הטיסה שהנפיקה באמצעות המרשתת טרום הגעתה הפיזית לנמל התעופה.
"התובעת הגיעה לשדה שעה ו-45 דקות בלבד לפני מועד ההמראה המתוכנן, זאת בניגוד להמלצה הרווחת להתייצב 3-3.5 שעות לפני מועד ההמראה המתוכנן", נכתב בכתב ההגנה והוסיפו כי למרות סגירת השער, והורדת הנוסעים מהמערכת כ- NO SHOW, עובדי הקרקע שלה בנתב"ג ניסו לעזור לתובעת ו- 3 נוסעים נוספים שהגיעו באיחור, לאחר סגירת השער וביצעו עבורה צ'ק אין מחדש והנפיקו לה כרטיס חדש, כך שבמידה ויתקבל אישור להעלותה לטיסה, יבוצעו כל ההכנות הנדרשות לכך.
עוד טענו בחברת התעופה, כי עובדי הקרקע דאגו לארגן לתובעת הסעה לכיוון המטוס על ידי שאטל ייעודי, אך בדרך למטוס התברר כי לא ניתן אישור להעלות את התובעת שאיחרה לטיסה, מאחר והמטוס כבר היה סגור ומוכן ליציאה.
השופט עדי הדר, שדחה את התביעה ציין בין השאר בפסק הדין כי לצד זכותו של הנוסע לקבל שירותי טיסה ממוביל אווירי כנגד תשלום, קיימות חובות שונות בהן עליו לעמוד, לצורך ביצוע העסקה, ואולי החשובה מכולן, היא התייצבות בזמן לטיסה.
ללא פיצוי
"מומלץ לנוסעים להגיע מספר שעות לנמל התעופה לפני הטיסה. הדברים יפים שבעתיים, לגבי נתב"ג, נמל תעופה עמוס לעייפה, שלא פעם מתאפיין בתורים ארוכים בשלבים השונים שעל הנוסע לעבור… בשונה מהתייצבות במועד לתור בקופת חולים, לדיון בבית משפט, או לכל מטרה אחרת, כאשר מדובר בטיסה, ברגע שנסגר שער העלייה למטוס, הנוסע איבד זכותו למימוש העסקה ואין לו אלא להלין על עצמו, על כך שאחר", כתב השופט הדר.
עוד הוסיף השופט: "היה וחברת התעופה תמתין לכל מאחר, ייגרם לה נזק כלכלי ישיר עקב האחור, וכן עקיף, בגין תביעות נוסעים שאיחרו ליעדם עקב התעכבות הטיסה. להבדיל, מתחומים אחרים, כגון אוטובוסים ורכבות, לגבי סוג כרטיס מסוים, אין לנוסע שאחר לטיסה זכות חוזית להמיר בדיעבד כרטיס הטיסה מהטיסה לה אחר, לטיסה אחרת, וגם אין לו זכות מכח האמנה הבינלאומית שישראל אימצה".
לצפייה ודירוג כבוד השופט עדי הדר
