תושב המרכז, בן 73, נידון ל-27 חודשי מאסר, לאחר ששימש כ'קוף' של עבריינים ובמשך שלושה חודשים הונה 36 עסקים בסכום של כמיליון וחצי שקלים, כאשר אלה עלו על ההונאה, הוא הכריז על פשיטת רגל וכך כל בעלי העסקים הפסידו את כספם. האיש שבשמו פתח את העסק לא הוגש נגדו כתב אישום.
על פי כתב האישום, הנאשם פתח, כאיש קש, עסק על שמו, אשר נחזה כלגיטימי. בהמשך נרכשו סחורות שונות מבעלי עסקים. הסחורות נרכשו באמצעות שיקים מעותדים של העסק, אשר נמסרו לאחר ע"י הנאשם. מועד פירעון השיקים היה מאוחר למועד קבלת הסחורות ב- 30 ועד 60 יום, בעוד הנאשם היה מודע לכך כי אין כיסוי בחשבון הבנק של העסק, לשם פירעון השיקים. לאחר קבלת הסחורה במקרה נתון מכר אותה האחר, בידיעת הנאשם, תוך שהנאשם נמנע מהצהרה על מכירתה והכנסותיו למס ההכנסה.
בתחילה הנאשם חשב כי מדובר בעסק לגיטימי ושכר מחסן באזור השפלה, פתח תיק במע"מ ולאחר מכן פתח חשבון בנק עיסקי לאחר פתיחת חשבון הבנק של העסק, הפקיד בו הנאשם סך48 אלף שקלים, שמקורם, בין היתר, בהלוואה על סך 20 אלף שקלים אותם לווה מבנק אחר. על סמך האמור הנפיק הבנק לנאשם מספר פנקסי שיקים.
אני איש קש
במהלך החודשים הראשונים כדי ליצור אמון נקנתה סחורה ושולם עליה במזומן או בהמחאות שכובדו. רק כעבור מספר חודשים הבין הנאשם כי לא יהיה כיסוי לשיקים שניתנו לספקים בתמורה לסחורה. בכך הבין כי המטרה האסורה שלשמה גויס כאיש קש היא לצורך הוצאת תוכנית העוקץ לפועל.
מאותו חודש ובמשך 3 חודשים השותף שלו שילם לעשרות ספקים, באמצעות שיקים בסך של כמיליון וחצי שקלים מעותדים של הנאשם, אשר מועד פירעונם דחוי, והכל תוך שהנאשם מודע כאמור לכך כי השיקים לא יכובדו. עבור חלקו בביצוע הקשר קיבל הנאשם שכר חודשי בסך 4,000 שקלים, במשך שבעה חודשים וכן מימון עלויות מגורים במלון באשדוד.
התביעה טענה כי לחובת הנאשם 9 הרשעות קודמות שעניינן בין היתר מתחום המרמה, הסמים, האלימות ומין והוא נידון לתקופות מאסר ממושכות כאשר האחרונה בהן הייתה למשך 10 שנים, בגין עבירות מין משנת 2000. לטענתם הנאשם פגע פגיעה חמורה מאוד בקורבנות המרמה הן באמונם והן בקניינם. סמוך לאחר גילוי המעשים, החל הנאשם בהליך פשיטת רגל ובכך הותיר את הנפגעים בלא יכולת להיפרע ממנו כלכלית.
מנגד, טען הנאשם בין השאר כי בשלב הראשוני הוא ביקש להקים עסק לגיטימי אך עשה זאת בצורה "עקומה", כי הוא סייע לשניים אחרים בהיותם מנועים מלפתוח חשבון בנק והוא לא ידע כי הם עבריינים. לדבריו בשל הלחץ והפחד מאותם גורמים שב הנאשם והדרדר לסמים קשים לאחר 23 שנות גמילה.
לא רק קוף
השופט אייל כהן ציין כי אמנם הנאשם פעל תחת הנחיות עבריין בכיר ממנו, ועם זאת בעצם מעשיו הוא אפשר את קיומו והמשכו של המיזם העברייני, אשר לא יכול היה להתבצע בלעדיו.
"על אף חלקו הפחות בחומרה ביחס לאחר", כתב השופט כהן בגזר הדין, "הנאשם פעל כל העת מתוך בצע כסף גרידא, תוך אדישות גמורה לסבל ולנזק שהיו מנת חלקם של קורבנותיו. הנאשם לא נוצל, לא נסחט, ולא פעל בשל מצוקות חוב או סמים, אלא בחר מדי יום ביומו להמשיך במיזם העברייני, מרצונו שלו ושלא מתוך כפייה או אילוץ".
עוד הוסיף השופט: "לאחר שנודע לו כי הוא אינו פועל רק לשם מימוש 'מטרה אסורה', הוא העמיק את מעורבותו, בכך שעשה בעצמו שימוש בשיקים המעותדים, ואף נהנה מ"שכר" קבוע עבור ביצוע העבירות, כמו גם מימון מגורים במלון. בנסיבות אלה לא ניתן לצמצם את פועלו של הנאשם ולהביאו- כפי טיעונו- בגדר מי שתיפקד כ'קוף' בלבד".
לצפייה ודירוג כבוד השופט אייל כהן
