תופעת הפרוטקשן הפכה להיות חלק מהחיים של הקבלנים בעיקר באיזור הדרום והצפון, כעת לבית המשפט הוגש כתב אישום, נגד עדאל אלסאנע, 37 מטראבין אלסנע, וחברת "עין האופק" שבבעלותו, בגין סחיטה באיומים של קבלנים בדרום בגובה של כ-2.26 מיליון שקלים, קבלת דבר במרמה בגובה של 2.09 מיליון שקלים ועבירות כלכליות נוספות.
על פי כתב האישום עולה כי בין נובמבר 2018 ועד מרץ 2023, הפעיל אלסאנע חברת שמירה בשם "עין האופק", בלי רישיונות ומתאימים ממשרדי המשפטים והעבודה. באמצעות החברה, וחברה נוספת שבבעלותו, סחט הנאשם באיומים דמי שמירה מאחד עשרה קבלנים באזור הדרום.
וזאת, בין היתר באמצעות שימוש בשמו של שבט טארבין, שזכה למוניטין שלילי בתחום הפרוטקשן והאלימות. המוניטין העברייני של אלסאנע כבן שבט טארבין, סייע לו להטיל אימה על קבלני הבניה שפעלו באזור אופקים, שדרות ובאר שבע לפיה יגרם נזק לאתר הבניה, או לכלי העבודה של הקבלנים, אם לא ישלמו לו עבור "שירותי שמירה".
בשנים האחרונות התגברה תופעת סחיטת דמי החסות ("פרוטקשן"), ובפרט באזור הדרום.
מדובר בתופעה חמורה המאיימת על יסודות הסדר החברתי, על עקרונות משטר החוק, על שלוותם של אזרחים ועל יכולתם לנהל את חייהם האישיים והעסקיים מבלי מפריע וללא איומים. במסגרת התופעה, גורמים עבריינים, הציעו שירותי "שמירה" לקבלנים ובעלי עסקים שונים, בתמורה לתשלום.
בעל עסק שסרב לשלם לאותם גורמים, נחשף לאיומים, פגיעות ברכוש, גניבות ונזקים שונים.
מרבית בעלי העסקים נאלצו לשתף פעולה עם אותם גורמים ועם אלסאנע ביניהם, ובתמורה לתשלום "דמי החסות" הם זכו ל"שקט" וביטחון יחסי, בין היתר מפני פגיעה של אותם גורמים עבריינים בעסקם ובנכסיהם.
לנוכח התופעה הרווחת של השמירה הכפויה, ברבים מהמקרים הנאשם כלל לא נדרש לאיים מפורשות לשם קבלת עבודת השמירה באתר הנמצא ב"טריטוריה" שלו, "המוניטין" שצבר לעצמו כ"נותן החסות" בשטח, מבהיר לקבלן הבניה שעליו להיענות ל"הצעת השירות" של הנאשם, ללא כל איום מפורש מצידו. קבלנים מסוימים אף פנו מיוזמתם לנאשם, מבעוד מועד, כדי להינצל מנזקים וגניבות.
יד עלומה
בין היתר, מתואר בכתב האישום כיצד התגברה איימתו של אלסנע על הקבלנים, באמצעות נזקים שאירעו באתרים על ידי גורמים שזהותם אינם ידועה.
במקרה אחד, נופצה שמשה טרקטור של קבלן שהודיע על הפסקת השמירה והנאשם איים על הקבלן שהאשים את השומר בפגיעה.
במקרה אחר, אחר, של אתר חדש שבו טרם ניתנו שירותי השמירה שלו, ידע הנאשם להשיב במהירות טלוויזיה גנובה בשווי של עשרות אלפי שקלים, ובתמורה דרש וקיבל את השמירה גם באותו האתר.
במקרה נוסף, בו נמנע קבלן התחמק מלחתום מולו על חוזה "שמירה", יד עלומה גנבה דלק מכלי העבודה במספר הזדמנויות.
אלסאנע, כך תואר בכתב האישום, נהג להדביק מדבקה המזוהה עם העיסוק שלו באתרי הבנייה על מנת לסמן לאחרים כי האתר הזה "חוסה" תחת הפרוטקשן שלו.
במטרה להסוות את העובדה שהוא מבצע גביית דמי חסות ופרוטקשן, אלסאנע הקים חברה המעניקה כביכול שירותי שמירה, קנה כלי רכב והדביק עליהם מדבקות עם סמל ושם החברה, והעסיק שומרים, מבלי שקיבל רישיון כדין לתת שירותי שמירה.
סך ההתקשרויות שהשיג אלסאנע תוך סחיטה באיומים עמד על לפחות 2.26 מיליון שקלים. בנוסף, אלסאנע השיג במרמה בנסיבות, בעזרת מצג שווא לפיו ההתקשרות עם עין האופק שבבעלותו "מסודרת" ונעשית כחוק, בעוד שאלסאנע, לחברה ולשומריה כלל לא היו רישיונות מתאימים, התקשרויות בשווי של לכל הפחות 2 מיליון שקלים.
לאלסאנע יוחסו עבירות של סחיטה באיומים, עושק, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קיום משרד שירותי שמירה וארגון שירותי שמירה ללא רישיון , עיסוק כשומר ללא רישיון, העסקת שומר ללא רישיון, עיסוק כקבלן שירות ללא רישיון.
בנוסף, יוחסו לאלסאנע עבירות הלבנת הון.
זאת, לאחר שאת הרכוש האסור שהתקבל מכח עבירות הסחיטה באיומים והמרמה, בגובה כולל של לפחות 4.3 מיליון שקלים הפקיד הנאשם בחשבון הבנק של החברה, וערבב אותו ביתר הכספים שהיו בחשבון, במטרה להסתיר את מקור הכספים.
בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציינה הפרקליטות כי: "בבחינת מסוכנתו של המשיב יש לתת את הדעת גם ל"מכת המדינה" של סחיטת דמי החסות. לנוכח תופעה נרחבת זו והנזק האישי, והחברתי והכלכלי שהיא גורמת, כמו גם לנוכח מיעוט המתלוננים וחששם של המאוימים כי תלונה עלולה להוביל לפגיעה בהם ובעסקיהם, ישנה חשיבות מרובה בהרחקת המאיימים שנתפסים מפעילותם". כמו בן הוגשה בקשה לחילוט של כ-350 אלף שקלים שנתפסו בחשבונות הבנק שלו ושל החברות שבבעלותו, 4 רכבים הרשומים על שמו ושימשו את עסק ה"שמירה", ובהם רכב יוקרה, וכן המחאות בסך של כ-400 אלף שקלים שנתפסו במשרדי חבר השמירה.
