כיצד ארגוני פשיעה מלבינים דמי חסות?

תופעת הפרוטקשן הולכת ומתגברת ומדאיגה את רשויות האכיפה. הרשות לאיסור הלבנת הון מסבירה כיצד פועלת הסחיטה ומה עושה המדינה כדי להגן על האזרח הפשוט
גילי סיוון-כהן |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
עבירות צווארון לבן - משרד עו"ד איתמר פלג
אילוסטרציה envato

תופעת סחיטת דמי החסות גברה בשנים האחרונות, חל גידול בפניות לגופי האכיפה ולפי הערכותיהם, סכומי הגבייה נעים בין אלפי שקלים לעשרות אלפי שקלים בחודש מכל קורבן ומצטברים למאות מיליוני שקלים מדי שנה. תופעה זו, מחזקת את כוחם של ארגוני הפשיעה, בדגש על ארגוני הפשיעה בחברה הערבית ומשליכה רבות על תחושת הביטחון של הציבור הרחב בישראל. במדריך שמפרסמת הרשות לאיסור הלבנת הון היא מסבירה כיצד הרשויות פועלות לאכיפת העבירות ולהגנה על תחושת הביטחון של הציבור.

ביחס להיקף התופעה ופיזורה הגיאוגרפי עולה כי בין ינואר לאוקטובר 2020 נפתחו 105 תיקי חקירה ביחס לעבירות של סחיטת דמי חסות, בעיקר במחוז צפון (39% מהתיקים) ומחוז חוף עם 18% מהתיקים. המדריך שפורסם על ידי הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מציג את מאפייני התופעה וכיצד מבוצעת סחיטת דמי החסות, טיפולוגיות הלבנת הון ורשימת "דגלים אדומים" העשויים להצביע על ניצול המערכת הפיננסית להלבנת כספים שמקורם בתופעה זו.

סחיטת דמי חסות לרוב מתאפיינת בשימוש בחברות שמירה ובחשבוניות פיקטיביות על מנת לתת לתשלומי דמי החסות חזות חוקית, פעילות מרובה במזומנים ותוך שימוש בנותני שירותים פיננסיים לניכיון שיקים ופעולות פיננסיות נוספות להסוואת מקור הכספים, ועוד. בנוסף, המסמך חושף פרשיה בה עבריינים השתמשו במנגנוני הלבנת הון לניצול המערכת הבנקאית ולבסוף ליהנות מתשלומי דמי החסות לרכישת נכסי יוקרה בארץ ובחו"ל. כמו כן, יוצגו מספר דוגמאות לדיווחי גופים פיננסים לרשות שאותרו במסגרת חקירת פרשיות שונות של סחיטת דמי חסות וסייעו בפיצוח חקירתן.

הצהרות כוזבות לרשויות המס

בין התיקים שפוענחו היו בין השאר חברת שמירה וניקיון הצהירה על מחזור פעילות של 250 אלף שקלים, אולם הגוף הפיננסי זיהה כי בפועל מחזורי הפעילות הינם 3.5 מיליוני שקלים, תוך שבחשבון מתקבלים כספים מתאגידים שונים באמצעות שיקים והעברות, ומיד לאחר מכן נמשכים שיקים לטובת נש"פים (נותני שירותים פיננסים).

בירור נוסף של הגוף הפיננסי העלה כי הכנסות החברה בששת החודשים הקודמים עמדו על 20 מיליון שקלים, תוך שבעלי החברה אינו נראה כבעל ניסיון או מומחיות כלשהי בתחום, והמשאבים הכלכליים להקמת ותפעול העסק היו לא ברורים. במקביל, נצפה ברשות חשבון אחר של אותו אדם בו מתנהלת פעילות שולית שאינה תואמת רווחיו כבעל שליטה בחברה וכוללת הפקדות מזומנים, ועל כן נראה כי מדובר ב"איש קש" לניהול החשבון העסקי.

לעיתים, מתווה הפעילות הטכני מעיד לבדו על דפוס פעילות הנחזית כסחיטה, למשל ביצוע ניכיון שיקים עוקבים ובסכומים עגולים מול מספר נש"פים. לדוגמא: ברשות התקבל דיווח בלתי רגיל לפיו עולה כי חשבון חברת X העוסקת במתן שירותי שמירה זוכה בהעברות זה"ב בסך מיליוני שקלים מחשבון חברת Y. מיד עם העברתם, הכספים נמשכים במזומן ובשיקים למוטבים שונים המוסבים לנש"פים. בהצלבת דיווחים רגילים שהתקבלו ברשות עולה כי השיקים נמשכו מחשבון החברה בסכומים עגולים ונוכו בעיקר באמצעות נש"פים.
________________________________________________________

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות