בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את עמדת הפרקליטות והחמיר את עונשו של נאשם, תושב תל אביב כבן 50, שהורשעו בביצוע עבירות של תקיפת קטין על ידי אחראי הגורמת חבלה של ממש, תקיפת קטין על ידי אחראי ואיומים. בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי עונשו של הנאשם הוחמר בשמונה חודשים נוספים והוא יחזור אל הכלא, לאחר שכבר שוחרר, עד שישלים את ריצוי 20 חודשי המאסר שנגזרו עליו.
הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של תקיפת קטין על ידי אחראי הגורמת חבלה של ממש, תקיפת קטין על ידי אחראי ואיומים. זאת בגין מסכת אירועים המיוחסים לו כלפי שלושת ילדיו ורעייתו.
מכתב האישום המתוקן, בו הודה, עולה כי באחד מן המקרים, כאשר יצרה עמו קשר המחנכת של בתו, סטר לה בשובה הביתה, אחז בחוזקה בשערותיה וגרר אותה, ירק עליה, קילל, הכה אותה ואיים שיהרוג אותה.
בהזדמנות אחרת, סטר לה שוב ואיים שירצח אותה אם תתקשר למשטרה.
כאשר נודע לו שבתו האחרת עברה פגיעה מינית, ירק עליה, אמר לה שירצח אותה ויקרא עליה קדיש.
הנאשם איים על אשתו פן תתערב וקילל את בתו, אמר לה שהיא לא בתו יותר ואיים כי הוא יזרוק אותה "כמו כלבה באיזו פנימייה".
הנאשם הפך את השולחן, נטל סכין מטבח ואמר לבתו כי ירצח אותה ואת כל המשפחה.
בהזדמנויות שונות אמר לאשתו כי אם תעזוב אותו הוא ימצא אותה, ירצח אותה, "יחתוך אותה לחתיכות" וישלח את החלקים לבני משפחתה.
לאור האמור, בית משפט השלום בתל אביב (השופט ש' בקר) גזר על הנאשם 12 חודשים ו-7 ימים, אשר נוכו מתקופת מעצרו, באופן שבו שוחרר מן הכלא מיד עם מתן גזר הדין.
בנוסף, גזר עליו בית משפט השלום מאסר על תנאי והרחקה מהמתלוננים ל-120 יום. בגין החלטה זו הגישה המדינה ערעור על קולת העונש.
מסר מחייב
במסגרת הערעור, שהגישה המדינה באמצעות עו"ד ברכה פלוס מפרקליטות מחוז תל אביב, לאחר שסיים לרצות את עונשו והשתחרר מהכלא, נטען כי העונש שהוטל על הנאשם מקל ביחס לחומרת מעשיו שכן הוא אינו הולם את ששת אירועי האלימות וסדרת איומי הרצח שהשמיע כלפי אשתו וילדיו.
הפרקליטות טענה גם כי העונש שהושת אינו מגשים את תכלית הרתעת הרבים והיחיד ואינו עולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה המחמירה בגין עבירות אלימות כלפי קטינים חסרי ישע על ידי האחראי להם ועל כן, יש להחמיר את עונש המאסר ולהחזיר את הנאשם אל כותלי בית הסוהר.
מאידך טען הנאשם כי העונש אינו חורג ממידת הענישה הראויה.
הרכב שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את עמדת המדינה במלואה והחזיר את הנאשם אל הכלא. במסגרת ההחלטה קבע ביהמ"ש: "נסיבות ההרשעה בפרשה שלפנינו הן בנות חומרה רבה. התמונה הכוללת המתקבלת מהאירועים השונים היא קשה וכואבת. משך חמש שנים רעייתו של הנאשם וילדיו בצל טרור.
העובדה, שלצד התפרצויות זעם, תוך נקיטת איומים קשים ברצח ואלימות פיזית – הוכיח המערער דאגה ומסירות לילדיו אינה מקהה מחומרת המעשים.
פעם אחר פעם עמדו ערכאות השפיטה על החומרה היתרה המצויה באלימות בתוככי התא המשפחתי, אשר אמור להיות קן מגן, תומך, אוהב ומעצים".
עוד קבע בית המשפט בהחלטתו: "חלפו אפוא למעלה משלושה חודשים וחצי משחרורו של הנאשם מהכלא.
השבתו של נאשם מאחורי סורג ובריח מוצדקות רק בנסיבות מיוחדות.
נסיבות אלה מתקיימות בענייננו. הענישה שהוטלה בבית משפט השלום מחטיאה את המסר הנורמטיבי המתחייב".
