האלימות בכבישים הפכה להיות מכת מדינה ונראה מדי שבוע אנו שומעים על קטטות שרק במזל נגמרות בפציעות קלות. אך האם למרות התופעה המדאיגה מקל ביהמ"ש על עברייני אלימות בכביש? בימים האחרונים, שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, בני שגיא, גזר 3 שנות מאסר על אלכסנדר נמץ, בן 25, שבגלל ריב בכביש ירה שתי יריות ופצע אדם אחר שהיה בדרך לעבודתו בבית החולים "שיבא".
השופט שגיא גם הורה לנאשם לשלם פיצוי של 40 אלף שקלים למתלונן.
על-פי עובדות כתב האישום בשעות הלילה לפני כשנתיים, שב הנאשם עם בת זוגו מבילוי, כאשר, כאשר הוא נוהג ברכבו, והאקדח, בו מחזיק ברישיון כדין, נמצא בחזקתו. אותה העת.
המתלונן שפנה שמאלה נכנס לנתיב נסיעתו של הנאשם מספר פעמים ובתגובה רדף אחריו עלה על אי תנועה ועצר את רכבו משמאל ובמקביל לרכבו של המתלונן. הנאשם הורה לבת זוגו להישאר ברכב ויצא מן הרכב כאשר הוא נושא את אקדחו על גופו.
הנאשם, כך מתואר בכתב האישום, פנה אל המתלונן בתנועות ידיים.
המתלונן, שהבחין בכך, יצא מרכבו ושאל את הנאשם ברוסית "מה הוא רוצה ממנו", או מילים דומות לכך, וכן קילל את הנאשם ברוסית.
הנאשם, בתגובה, הטיח בו שסיכן חיים באופן בו נהג.
השניים התקרבו זה אל זה והמתלונן דחף את הנאשם מפניו על מנת להרחיקו. בשלב זה, צעד הנאשם מספר פסיעות לאחור, כך שהפרידו בינו לבין המתלונן כמטר וחצי, שלף את אקדחו וירה שתי יריות לעבר פלג גופו העליון של המתלונן שפגעו בו.
מיד לאחר הירי, הוציא הנאשם מרכבו ערכת עזרה ראשונה והתקשר למשטרה.
סייע לקורבן
מאז האירוע המתלונן סובל מקשיי נשימה ופציעותיו מנעו ממנו לשוב לעבוד בתפקוד מלא כפי שעשה לפני האירועים והאירוע פגע ברצף חייו התקין ונתפס אצלו כחוויה טראומתית שמשפיעה על כל תחומי חייו. עוד עולה כי אובחן עם הפרעה פוסט-טראומתית.
התביעה טענה כי האלימות בכבישים הפכה ל"מכת מדינה" של ממש, ועל כן יש ליתן משקל גם להרתעת הרבים ולכן עתר התובע להטיל על הנאשם עונש של 6.5 שנות מאסר לריצוי בפועל.
מנגד הסנגור, עו"ד שרון קינן, עמד גם הוא על נסיבות ביצוע העבירה, תוך הדגשת העובדה שהנאשם פעל מתוך פחד, שכן דובר בשעת לילה מאוחרת, ובעימות שגלש לממדים פיזיים ביוזמת המתלונן אשר דחף הנאשם.
השופט שגיא שציין בגזר דינו כי התנהלותו של הנאשם מיד לאחר הירי חריגה בנוף ביחס לרובם המוחלט של תיקי האלימות המגיעים לפתחו של בית המשפט ולצד מתן ביטוי לעקרון ההלימה (שהוא חלק מהאינטרס הציבורי) קיים גם היבט חשוב נוסף שאף הוא חלק מהאינטרס הציבורי – היכולת להחזיר נאשמים למוטב ולניהול אורח חיים יצרני ונורמטיבי. "מתן משקל לסיכויי השיקום, בנסיבות המקרה שבפניי, מצדיק סטייה מסוימת ממתחם העונש ההולם, גם אם לטעמי – מעשיו של הנאשם חמורים במידה שאינה מאפשרת להימנע מהשתת עונש מאסר", ציין השופט שגיא בגזר הדין.
לצפייה ודירוג כבוד השופט בני שגיא
