שופט בן משפט לתעבורה, טל פאי, גזר על אביעד קליסה, כבן 40, 16 חודשי מאסר בפועל, לאחר שהורשע במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של גרימת מוות בנהיגה רשלנית, ובנהיגה ברכב בקלות ראש או ברשלנות אשר גרמה לתאונת דרכים בה נהרג נהג גרר ונפצעה באורח קשה מאוד אישה שעמדה לידו.
על פי העובדות המפורטות בכתב האישום בו הודה הנאשם, לפני כשנתיים, עקב תקלה ברכבה של נפגעת העבירה יוליה קוגן, היא חנתה את רכבה בשול הכביש מעבר לפס הצהוב, הפעילה אורות מצוקה, הזעיקה רכב גרר, והמתינה יחד עם נוסע שהיה ברכבה, ודים, לרכב הגרר כשהם מעבר לגדר הבטיחות.
המנוח הגיע עם רכב גרר, ובעודו מתחיל בחיבור וו הגרירה, כשהוא בתוך השול, הנאשם נסע בנתיב במשאית, לא הבחין בשלושה, על אף שדה הראייה הנרחב, סטה מהנתיב, חצה את קו השול, ופגע עם המשאית ברכבה של יוליה, בשעה שהמנוח פעל לחיבור וו הגרירה. כתוצאה מההתנגשות, המנוח נחבל באורח קשה ונהרג במקום.
יוליה נחבלה חבלות קשות מאוד, היתה מורדמת ומונשמת ועברה ניתוחים רבים, וכעת מוכרת לביטוח לאומי בשיעור של 100%.
ודים נפגע קל באופן פיזי, אך מצבו הנפשי ממנו סובל קודם לתאונה, הוחמר לאחר התאונה והוא נזקק לטיפול נפשי. בנוסף, נגרם נזק לרכוש.
נזק נפשי
בית המשפט קבע כי עבירת גרם מוות ברשלנות פוגעת בערך העליון של קדושת החיים וההלכה הנוהגת קובעת כי הענישה המתחייבת בעטיה היא מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.
מדיניות ענישה זו מעבירה את המסר לפיו תוטל ענישה מחמירה על מי שבנהיגתו הרשלנית גרם לתוצאה קטלנית והן את הצורך במאבק בנגע תאונות הדרכים.
"הנאשם נהג משאית מקצועי, ומשכך חלה עליו חובת זהירות מוגברת. מדובר בתאונה בה סטה הנאשם מנתיב הנסיעה לשול ללא גורם זר מתערב, ללא כל סיבה אובייקטיבית וללא רשלנות תורמת מצד מאן דהוא. הנאשם פגע פגיעה מקסימלית בערך המוגן של שמירה על קדושת החיים, גופם וביטחונם של משתמשי הדרך. נקבע כי אין מדובר ברשלנות רגעית, אלא ברשלנות חמורה", נכתב בגזר הדין.
לחומרה, בית המשפט לקח בחשבון עברו התעבורתי של הנאשם אשר אוחז ברישיון נהיגה משנת 2001 ולחובתו 11 הרשעות קודמות ובהן עבירות מהירות, שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית, נהיגה בחוסר זהירות, סטייה מנתיב הנסיעה תוך הפרעה לתנועה, עצירה המפריעה לתנועה וכו'. לקולא, זקף בית המשפט את הודאתו של הנאשם בביצוע העבירות, נטילת האחריות, הבעת החרטה העמוקה, נסיבותיו האישיות, לרבות נסיבות רפואיות משפחתיות, והעדר עבר פלילי.
"אין ספק", נכתב בגזר הדין, "כי התאונה ותוצאתה הטראגית השפיעה באופן ממשי גם על הנאשם ומשפחתו ולא רק על משפחת המנוח והנפגעים הנוספים. עם זאת, אין מקום להשוות בין מצבו של הנאשם לבין אסונה של משפחת המנוח ומצבם של הנפגעים הנוספים. ברי לכל כי נסיבותיו האישיות של הנאשם מחווירות אל מול מותו של המנוח והפציעות הקשות אשר נגרמו בתאונה".
עוד נכתב בגזר הדין: "במקרה שלפני בית המשפט, האינטרס הציבורי ועיקרון הגמול וההרתעה, דוחקים את נסיבותיו האישיות של הנאשם ומחייבים ענישה של מאסר מאחורי סורג ובריח לתקופה לא מבוטלת. נסיבותיו האישיות של הנאשם אינן נסיבות חריגות ומיוחדות שיש בהן להצדיק סטייה מההלכה הנוהגת ולהימנע מהטלת מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. בנוסף, מידת רשלנותו של הנאשם מחייבת לטעמי הטלת מאסר לריצוי בפועל".
