בשנים האחרונות זוהתה תופעה רחבת היקף במסגרתה לקוחות המשתייכים לאוכלוסיות מסוימות, ובפרט קשישים, נופלים קורבן למעשי הונאה, הטעיה והשפעה בלתי הוגנת של בתי עסק וכתוצאה מכך מתקשרים בעסקאות נמשכות, שבגינן נגבים מהם כספים רבים.
עסקאות אלה מלוות בד"כ בשיווק אגרסיבי מצד בתי העסק, ומבוצעות לרוב בדרך של עסקת מכר מרחוק ("טלמרקטינג") ועסקאות רוכלות.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, מסרה לבית המשפט המחוזי בת"א את חוות דעתה בנוגע להליך המתנהל כנגד חברת ישראכרט בגין סירובה לתת שירותי סליקה לחברה שהצטברו נגדה תלונות רבות בגין הונאת קשישים.
על פי חוות הדעת סירובה של ישראכרט הוא סביר מאחר ובחברות האשראי מתקבל בזמן אמת מידע שמעיד על אופן ההתנהלות של בתי העסק ועל הפגמים בו.
חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה נמסרה במסגרת תביעה שהוגשה ע"י שתי חברות פרטיות, שעוסקות בין היתר בעסקאות טלמרקטינג ומשווקות שירותי התקנות ותיקונים של מוצרי חשמל ביתיים, כנגד חברת הסליקה ישראכרט בטענה כי סירובה לספק להם שירותי סליקה אינו סביר.
לטענת ישראכרט התובעות מקיימות עסק שפעולותיו מעידות על התנהגות אנטי-צרכנית, הטעיית לקוחות ופנייה שיטתית ללקוחות קשישים.
ישראכרט נימקה את סירובה לספק לחברות שירותי סליקה, בין היתר, בכך שבדיקה שערכה העלתה כי הגיל הממוצע של לקוחות התובעות הוא גבוה מהמקובל, כי ישנם חיובים חוזרים בסכומים מצטברים גבוהים וזאת בדגש על אותם לקוחות קשישים, כי אותרו מאות מקרים של חיובים כפולים בגין אותה עסקה וכן שיעורים גבוהים של החזרי חיוב ודחיית עסקאות.
בשים לב לנתונים שנאספו ע"י החברה, התעורר בישראכרט חשש ממשי כי בפעילותן של החברות יש משום הטעייה והשפעה בלתי הוגנת.
חשד לעוקץ קשישים
בעקבות שיעור תלונות גבוה וחריג של לקוחות, נערכה שיחה בין נציגי התובעות לנציגי ישראכרט והוצגו להם כלל הנתונים.
על אף הבטחות מצד נציגי התובעות, היקף התלונות לא רק שלא ירד, אלא אף עלה.
משכך אף סוכם מול החברות במסגרת פגישה נוספת כי העבודה עם האוכלוסייה המבוגרת תצומצם.
חרף כך, המשיכו להצטבר בישראכרט תלונות רבות, לרבות מהמטה למאבק בעוקץ קשישים.
עמדת היועצת המשפטית לממשלה מוגשת לביהמ"ש בשים לב לאינטרס הציבורי שכרוך בתביעה, לרבות החשיבות בהגברת ההגנה על אוכלוסיית הקשישים.
לעמדתה, בנסיבות המקרה ומכיוון שישראכרט הניחה תשתית עובדתית מבוססת לסירובה להעניק לחברות שירותי סליקה, יש בסיס לקיומו של חשש ממשי על פי הוראות החוק, ומשכך סירובה הוא סביר.
כמו כן, בחברות האשראי מתקבל בזמן אמת מידע שמעיד על אופן ההתנהלות של בתי העסק ועל הפגמים בו (התכחשויות לעסקאות ונתונם אודות פגיעה בלקוחות).
משכך, סבורה היועצת המשפטית לממשלה כי אין לצמצמם את מרחב שיקול הדעת של חברות הסליקה באופן שעלול לייצר הרתעת יתר שימנע מחברות הסליקה למנוע שירותים אלה במקרים בהן עולה חשש מצידן להתנהלות פוגענית על ידי החברות להן מסופקים שירותי סליקה.
זאת, מכיוון שיהיה בכך כדי לפגוע באינטרס הציבורי, היות והן עשויות להיות הגורם שבידיו הכלים היעילים והמהירים ביותר להפסקת חיובי הלקוחות בגין עסקאות בלתי הוגנות.
עניין ציבורי
לאור האמור, הדגישה היועצת המשפטית לממשלה כי "יש לאפשר לחברות הסליקה להפסיק את ההתקשרות ואת העברת הכספים לבית העסק, כל עוד יש להבנתן חשש ממשי לפעילות המנוגדת לדין, בהתאם להוראות המפקחת על הבנקים".
בנוסף טענה כי היעתרות ביהמ"ש לבקשת התובעות למתן צו מניעה נגד ישראכרט עלול לגרום נזק רב לצרכנים.
לצד האמור, יובהר כי היועצת המשפטית לממשלה לא נדרשת לבחינת העובדות הקונקרטיות שנטענו ע"י מי הצדדים, ומותירה את ההחלטה האם ליישם את עמדתה לשיקול דעתו של ביהמ"ש.
בסוף דבריה ציינה היועצת המשפטית לממשלה כך: "המקרה שלפנינו מעלה עניין ציבורי ראשון במעלה, בשל העובדה שההליך עוסק במקרה פרטני של תופעה של פגיעה באוכלוסיות יעד לשיווק אגרסיבי בכלל, ועושק קשישים בפרט, וכפועל יוצא גם פגיעה בניהול התקין של חברות הסליקה שמבקשות להפסיק את מתן השירותים לאותם בתי עסק בהם נהוגה אותה פרקטיקה פסולה. מכאן, החשיבות בהעברת מסר ברור לפיו לא ניתן להשלים עם ניצול ופגיעה באוכלוסיות שונות".
