בית המשפט דחה את בקשת רשויות הרווחה להוצאת קשישים שורדי שואה מדירתם והעברתם למוסד, בניגוד לרצונם. אולם אם בתוך מספר שבועות לא ימצא להם פתרון אחר האישה בשל מצבה הרפואי וסירובה לקבל לביתה מטפלת, תוצא למוסד סיעודי ואילו הגבר יוכל להישאר בבית, באם הוא יהיה מעוניין בכך.
המדובר בבני זוג קשישים ניצולי שואה, האישה בת 87 והבעל בן 83, המתגוררים בדירה בת שני חדרים בדיור מטעם משרד השיכון. לשניים בן שעקב מצבו אינו מסוגל לדאוג להם. הנכד נמצא בקשר עימם והם מטופלים מזה כמה שנים על ידי המחלקה לשירותים חברתיים. השניים הם אנשים שמורים קוגניטיבית, בעלי שיפוט ותובנה תקינים, מתמצאים במקום ובזמן. הבעיה העיקרית של האישה שהינה סיעודית והיא זקוקה לעזרה בכל הפעולות הבסיסיות פרט לאכילה, שאותה היא מבצעת בעצמה אך זקוקה לעזרה בחיתוך האוכל. היא אינה מתניידת בעצמה, ולא יוצאת מן הבית ומקבלת סיוע מהביטוח הלאומי בהיקף של 17 שעות טיפול בשבוע, פרט לימי שבת.
המטפלות לא מוכנות להישאר בעבודה עימה וכתוצאה מכך הטיפול בה אינו סדיר והיא אינה נוטלת תרופות מזה כחודש. לדברי בעלה אין מי שיקנה לה אותן. הבעל, אף הוא סיעודי. הוא סובל, בין היתר, מפרקינסון ומנפילות חוזרות גם הוא זקוק לעזרה בכל הפעולות הבסיסיות פרט לאכילה, שאותה הוא מבצע בעצמו אך זקוק לעזרה בחיתוך האוכל. הוא מתנייד בבית עם הליכון ובעזרה רבה של מטפל, ולא יוצא מן הבית.
השגחה צמודה
המחלקה לשירותים חברתים טענה כי מדובר בבני זוג סיעודיים, שדרושים להם השגחה וטיפול באופן קבוע. בהעדר יכולת לטפל בהם בדירתם על ידי עובד סיעודי זר, הטיפול יכול להינתן רק במחלקה סיעודית בבית אבות. עוד נטען כי קיימים בתי אבות שבהם יכולים השניים לשהות ביחד באותו חדר והוסיפו כי המשך הטיפול באמצעות מטפלים אינו אפשרי, שכן גם אם יועלה מספר שעות הטיפול בכל אחד מן השניים למקסימום, אין די בכך לצורך טיפול בהם. המחלקה לשירותים חברתיים גם ציינה כי היא מודעת לכך שהעברתו של קשיש שמור קוגניטיבית, בעל שיפוט ותובנה תקינים, מדירתו למוסד בניגוד לרצונו הינה צעד חריג. היא סבורה כי במקרה זה קיימות נסיבות המצדיקות זאת.
מנגד, האפוטרופסית סבורה כי צעד של השמה מוסדית בכפיה הוא צעד קיצוני, שאין מקום לנקוט בו במקרה זה. לטענתה, חובתה של המבקשת לפעול לגיוס אמצעים אחרים שיאפשרו טיפול במשיבים בדירתם, ובכלל זה לפעול להגדלת שעות הסיעוד לשני בני הזוג למקסימום האפשרי, למצוא למשיבה מטפלת חדשה שתהיה מקובלת עליה, לפעול להעסקת מטפלת נוספת תוך שימוש במשאביהם הכספיים של בני הזוג ולבחון אפשרות של אספקת ארוחות/חבילות מזון לבני הזוג.
השופטת, מעין צור, ציינה בהחלטתה כי לצערה אינה רואה, כי תיתכן חלופה שתאפשר המשך מגוריהם של השנים בדירה, תוך מתן מענה שיבטיח את שלומם הגופני.
מחשפים פתרון
"נראה", כתבה השופטת, "כי העברתה של המשיבה למוסד מתחייבת ממצבה הגופני ומן הקושי להעסיק לה מטפלת. במקרה כזה ראוי לשאול את המשיב אם הוא מעדיף לעבור למוסד ביחד עמה, או להישאר בדירה. אם יביע המשיב רצונו להישאר בדירה ללא המשיבה, ניתן יהיה לבחון אפשרות של העסקת עובד זר שיטפל במשיב בביתו".
השופטת צור הוסיפה עוד, שכעת היא עדיין לא מוציאה צו "המחלקה לשירותים חברתיים, תפעל באופן דחוף מול הגורמים הרלוונטיים למיצוי זכאותם של המשיבים לשעות טיפול. להתרשמותי, מצבם של המשיבים צריך לזכותם במקסימום השעות האפשריות. כמו כן היא תפעל בדחיפות למציאת מטפלת לאישה. הנכד והאפוטרופסית יבהירו לה כי זהו הניסיון האחרון לאתר מטפלת שתיאות לטפל בה, ואם מטפלת זו תעזוב לא יהיה מנוס מהעברתה למוסד".
_____________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופטת מעין צור
_____________________________________________________
