למרות רושם חיובי שהותיר מתלונן שטען כי הותקף ועדותו נתמכה לפחות חלקית בעדויותיהם של שני עדים נוספים, הוא שינה את גרסתו בין הגרסה הראשונית לשוטר ולזאת שבחקירה ובמשפט, בית משפט הורה לזכות את הנאשם גם בשל מחדל חקירה חמור של המשטרה, שלא חקרה שניים מעדי הראייה.
הנאשם והמתלונן הם שני קבלנים.
קבוצת רכישה שעמדה מאחורי פרויקט בנייה הפסיקה את ההתקשרות עם חברה שבבעלות הנאשם, ושקלה להתקשר עם חברה בבעלות המתלונן. כתב האישום ייחס לנאשם עבירה של תקיפה.
לפי הנטען בכתב האישום לפני כ-10 חודשים נכנס הנאשם למשרדו של המתלונן יעקב, ושאל אותו אם אמר עליו שהוא גנב. המתלונן השיב לנאשם שאינו מכירו, ולכן אין סיבה שיטען שהוא גנב. "בהמשך לנסיבות" הנאשם התקדם לפי הטענה לעבר המתלונן, ניסה לתקוף אותו במכת אגרוף "שנבלמה", וחנק את המתלונן.
ספק סביר
הנאשם הכחיש באופן עקבי שחנק את המתלונן, וטען שהיו ביניהם אך חילופי דחיפות, המתלונן ועד התביעה ירון לא הכחישו כי גם המתלונן דחף, אך לדבריהם היה זה מעשה התנגדות לתקיפה על ידי הנאשם.
בזירת האירוע נכחו בשעת התרחשותו שני אנשים נוספים. המשטרה לא גבתה מהם עדויות. ההגנה הצליחה לזמן לעדות בבית המשפט כעד הגנה את אחד מאותם שני אנשים והוא העיד שהנאשם לא חנק את המתלונן ולא היכה אותו באגרוף, והאירוע התמצה לכל היותר בדחיפות.
השופט, איתי הרמלין, שזיכה את הנאשם ציין, כי צבר הנסיבות בהם הבדלים בין גרסת המתלונן בשטח, שבה לא הזכיר כלל חניקה, לגרסתו בחקירה ובבית המשפט, סתירה בין עדותו לבין עדותו של עד התביעה ירון באשר לאופן החניקה, הכחשתו של הנאשם שחנק את המתלונן שנתמכת בעדותו של אריאל, ומחדל החקירה החמור שבאי חקירת עד הראייה הנוסף, אלי – מקים ספק סביר לגבי הטענה שהנאשם חנק את המתלונן.
באשר לאגרוף הנטען, הוסיף השופט כי "הטענה בהקשר זה היא לניסיון תקיפה ולא לתקיפה. על כך יש להוסיף שכמובן הספק שהתעורר בקשר לטענה בדבר חניקה משליך גם על אמינותה של הטענה לניסיון חבטה באגרוף. עוד יש לציין שהמתלונן שינה במשהו את תיאור ההתרחשות".
________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט איתי הרמלין
________________________________________________