פקחית חנייה לא בתפקיד, שבעצמה חנתה עם מכוניתה הפרטית במקום אסור, לא רק שלא רשמה לעצמה דוח חנייה, אלא אף הגדילה לעשות ותקפה באלימות נהג אוטובוס, שהעיר לה שהיא חוסמת אותו. בית המשפט גזר עליה 5 חודשי עבודות שירות, 750 שקלים קנס ופיצוי בסך 3,600 שקלים לנהג האוטובוס. "הכבישים רווים באלימות, נהיגה פרועה במסלולי הכביש, אלימות מילולית, קללות, תנועות מגונות והתנהגות מאיימת, אלימות פיזית, מכות, בעיטות וסטירות, ניקוב גלגלים שבירת מראות וניפוץ שמשות. בכל יום אנו עדים לעוד מקרה אלימות… אירוע רודף אירוע והמגמה מחריפה", כתבה השופטת זהר דיבון-סגל בגזר הדין.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי יחידת התביעות, נהג המתלונן באוטובוס השייך לחברת "קווים", בעת שהגיע לתחנה האחרונה, ועצר את האוטובוס כדי לאפשר לנוסעים לרדת, הגיחה הנאשמת לתוך התחנה עם רכבה ונעצרה במקום המיועד לעצירת אוטובוסים בלבד, ובאופן שהיה בו להפריע להוריד נוסעים ולהמשיך בנסיעתו.
בעקבות זאת, ירד הנהג מהאוטובוס, פנה לנאשמת וביקש ממנה להזיז את רכבה, היא סירבה ואף קיללה את המתלונן ואמרה "מי אתה חושב שאתה בכלל", בתגובה הנהג החל לצלם את הנאשמת והיא יצאה מרכבה והחלה להכות אותו באמצעות טלפון נייד וכן הכתה אותו בבעיטות ובאגרופים. הנהג תפס את המתלוננת בידיו בניסיון להגן על עצמו וביקש ממנה שתעזוב אותו אך המתלוננת המשיכה להחזיק בו גם לאחר שנפלה על הרצפה. בהמשך ומשלא הצליח המתלונן להשתחרר מהנאשמת הוא התיישב עליה כדי לנסות להשתחרר מאחיזתה, אך ללא הצלחה. כן משך המתלונן בטעות בשיער ראשה של הנאשמת וזו נשכה את ידו. תוך כדי, צעקה הנאשמת לבני משפחתה הגרים סמוך לתחנה, כדי שיסייעו לה, אחיה ואדם נוסף הגיעו למקום ואז אחיה בעט בנהג ברגלו.
למגר את האלימות
הנאשמת בת 27, שעובדת כפקחית חניה בעיריית רחובות, מסרה כי משום שנלחצה מהדפיקות החזקות על רכבה ומהאפשרות שהצילומים ישפיעו על עבודתה בעירייה, הוציאה את הטלפון שלה כדי לצלם את נהג האוטובוס ונהג האוטובוס העיף לה את היד ולכן היא התפרצה עליו באלימות ונוצרה קטטה ביניהם.
התביעה, ציינה בטיעוניה שיש למגר את תופעת האלימות בכבישים ולהשית על הנאשמת עונש מאסר לצורך הרתעת היחיד והרבים. והוסיפה וציינה כי הנאשמת פקחית עירייה במקצועה. עצרה את רכבה במקום אסור, הפריעה לתנועה, קיללה ותקפה את המתלונן, נהג אוטובוס רק בגלל שהעיר לה. הסנגור ביקש מנגד, לבטל את הרשעת הנאשמת מאחר בין השאר שחלקו של המתלונן פעיל ומרכזי והימנעות המאשימה מהגשת כתב אישום נגד המתלונן מהווה אכיפה בררנית ומצדיקה הקלה ניכרת בעונש.
השופטת דיבון-סגל ציינה בהחלטתה כי מקרי אלימות רבים מתרחשים בנתיבי התחבורה והמקרה הנוכחי אינו חריג. "הכבישים רווים באלימות, נהיגה פרועה במסלולי הכביש, אלימות מילולית, קללות, תנועות מגונות והתנהגות מאיימת, אלימות פיזית, מכות, בעיטות וסטירות, ניקוב גלגלים שבירת מראות וניפוץ שמשות. בכל יום אנו עדים לעוד מקרה אלימות… אירוע רודף אירוע והמגמה מחריפה".
"לא יהיה זה מופרז לומר כי גל האלימות הגורם לנזק לרכוש ולגוף, ומעמיד את כלל המשתמשים בדרך בסיכון, מגיע לאחרונה לשיא שטרם נודע. התופעה מדאיגה מטרידה ופוגעת בתחושת הביטחון האישי במרחב הציבורי", כתבה השופטת דיבון-סגל בהחלטתה.
מסר ברור וחד משמעי
בהמשך התייחסה השופטת לעובדת היות הנאשמת פקחית חניה, "כאשר הנאשמת עובדת ציבור המשמשת בתפקיד שעיקרו אכיפת החוק הוא חמור פי כמה מונים. תפקיד פקח חנייה בעירייה האמון על אכיפת החוק מטיל זכויות וחובות כאחד. חובתו הראשונה והבסיסית של עובד הציבור היא לנהוג בטוהר מידות ובניקיון כפיים במסגרת שירותו הציבורי כמו גם במסגרת חייו הפרטים, לבטח כאשר הוא עודנו לבוש מדים המזוהים עם העבודה הציבורית. בלא עמידה בחובה זו החלה על עובד הציבור מתערער היסוד המוסרי עליו בנוי השירות הציבורי ועמו נפגע אמון הציבור. עובדי עירייה ככלל צריכים לשמש דוגמא ומופת גם לאחר שעות העבודה ובפרט כאשר קיימת זיקה ברורה למהות התפקיד, כבענייננו".
ועל כן, קבעה השופטת, אין בית המשפט יכול לצאת ידי חובתו מבלי שהמסר שייצא מלפניו יהיה ברור וחד משמעי. "אין החברה המתוקנת מוכנה ויכולה לסבול התנהגות בוטה ובריונית שכזו והיא תילחם בה בכל דרך ואמצעי על מנת לעקרה מן השורש".
על פי גזר הדין, מעשיה של הנאשמת ראויים לענישה ממשית שיהא בה להעביר לנאשמת ולאחרים מסר ברור לפיו מי שיכביד ידו על הזולת על רקע עניין פעוט של שימוש בדרך, עלול לשלם על כך בענישה ממשית ומוחשית. "אם מצאתי שלא למצות עם הנאשמת את הדין", סיכמה השופטת, "הרי זה משום ההודאה, החיסכון בשמיעת עדותו של המתלונן, תפקודה התקין עד כה והפגיעה הצפויה בה ובמשפחתה מהשתת מאסר בדרך של עבודות שירות".
__________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופטת זהר דיבון-סגל
__________________________________________
