חתמו על הסכם עם מתווכת ומכרו את הדירה ב'יד 2'

זוג מדימונה ביקש למכור את דירתו בעיר, ולשם כך פנה למתווכת שתסגור עבורו עסקה על הבית. המתווכת החתימה אותם על הסכם בלעדיות, אך שלושה חודשים לאחר מכן הופתעה לגלות כי בני הזוג מכרו את הדירה שלא דרכה וסירבו לשלם לה דמי תיווך.
לפסק הדין המלא לחצו כאן
המתווכת הגישה תביעה לבית משפט לתביעות קטנות בדימונה, ולטענתה הסבירה לבני הזוג במעמד החתימה על ההסכם כי אסור להם למכור את הנכס שלא באמצעותה וכי עליהם להוריד את הפרסומים ב'יד 2'. הנתבעים טענו שיש לדחות את התביעה על הסף כיוון שלא חלה בלעדיות, מאחר וההסכם לא נחתם במסמך נפרד כפי שדורש סעיף 9(ב)(1) לחוק המתווכים.
לטענת בני הזוג המתווכת הטעתה אותם והם הבינו שהחתימה על טופס ההזמנה היא אך ורק למתן רשות להציב שלט בחלון הבית. הרשמת הבכירה מיטל חלפון-נזריאן ציינה כי אכן המסמך שצורף לכתב התביעה, עליו חתמו בני הזוג, אינו עומד בדרישת הסעיף בחוק המתווכים, אך יש לפרש את הדרישה הקבועה בסעיף לפיה התחייבות הלקוח לבלעדיות תאושר "בחתימת הלקוח על גבי מסמך
נפרד".
בין הצדדים לא הייתה מחלוקת כי התובעת לא תיווכה בפועל בין הנתבעים לבין מי שרכש מהם את הדירה, אך התובעת טענה כי עומדת לה החזקה לפיה שימשה כגורם היעיל ביותר בעסקה ולכן היא זכאית לדמי התיווך.
הרשמת קבעה כי לשון סעיף 9 לחוק המתווכים ברורה ויש צורך בחתימה על מסך נפרד כדי שהמתווכת תהיה זכאית לדמי התיווך. "אני סבורה כי הדרישה לחתימה במסמך נפרד אינה דרישה טכנית אלא דרישה מהותית. תכלית הדרישה היא להדגיש את ההתחייבות לבלעדיות ולערוך אבחנה בין הזמנה לשירותי תיווך "סתם" לבין הסכם הכולל בלעדיות".
לאור זאת קבעה כי התובעת לא עמדה בתנאים הקבועים בחוק, והתביעה נדחתה.