ביהמ"ש לעניינים מנהליים קבע כי בניגוד להחלטת שרת הפנים לשעבר, אילת שקד, הסמכות לדון בערעורים על החלטות הסירוב תהיה של בית המשפט בת"א. זאת, אף שהשרה לשעבר קבעה כי ערעורי החלטות סירוב כניסה של אוקראינים יתקיימו בתל אביב. במסגרת החלטתה, ציטטה השופטת, ד"ר מיכל אגמון-גונן, מדבריו של ראש הממשלה המנוח, מנחם בגין: "אין ספק כי גדולה מסכנת טשטוש התחומים בין הרשות המבצעת לבין הרשות המחוקקת היא הסכנה של ביטול התחומים בין הרשות המבצעת לבין הרשות השופטת. המשפט הבלתי תלוי הוא למעשה המבצר האחרון של חרות האדם בימינו. כל עוד מבצר זה קיים יש תוחלת להדיפת הגל העכור; בנפול המשפט, אין עוד מציל לאדם הנשחק בין אבני הריחיים של השררה"
השופטת אגמון-גונן הבהירה כי על אף שנראה כי מדובר לכאורה בהחלטה פרוצדורלית הנוגעת לסמכות המקומית של בתי המשפט, בפועל, מדובר בעניין עקרוני הנוגע להפרדת הרשויות ולהתערבות הרשות המבצעת בשיקול הדעת השיפוטי.
למי הסמכות?
ההחלטה נוגעת להוראה, שנתנה השרה לשעבר איילת שקד באפריל 22 כי כל ההחלטות הנוגעות לסירוב כניסה של אזרחי אוקראינה בנתב"ג יתקבלו על ידי ראש רשות האוכלוסין וההגירה בעצמו, שמקום מושבו בירושלים. היינו, כיון שמדובר באזרחי אוקראינה, שבארצם מתחוללת מלחמה, ולאור המכסות שנקבעו בשעתו שהגבילו את מספר אזרחי אוקראינה שרשאים להיכנס לישראל, סברה שרת הפנים, כך עולה מההנחיה שניתנה, כי יש לדון בכובד ראש וברגישות הראויה בכל מקרה ומקרה, והורתה לראש הרשות לדון בעניינים אלו בעצמו: "נוכח רגישות העניין", כלשונה. השופטת אגמון גונן הדגישה כי בשעתו היו בתוקף מכסות לכניסת אזרחי אוקראינה, ועל כן הייתה חשיבות לכל החלטה בעניין. אולם, מכסות אלו בוטלו בחודש יולי 2022, וכיום כניסתם של אזרחי אוקראינה אינה מוגבלת עוד במכסות.
השופטת אגמון-גונן עמדה על כך כי הסמכות המקומית בעניינים מנהלים נקבעת על פי מקום מושבו של מקבל ההחלטה, עניין הנתון לחלוטין לשיקולה של הרשות, וציינה: "היינו, שאלת הסמכות המקומית בעניינים מנהליים, הן בעררים, הן בערעורים ובעתירות לבתי המשפט לעניינים מנהליים, נקבעת על פי מקום מתן ההחלטה. ההצדקה המרכזית לקביעת הסמכות המקומית במקום מתן ההחלטה הינה מכוח זכות הגישה לערכאות והרצון להקל על הנדרשים לשירותי הרשות לפנות, במקרים המתאימים, לערכאות. אולם, כיון שהרשות היא זו ששולטת במקום מתן ההחלטה, הדבר עלול לעורר את החשש כי העברת מקום קבלת ההחלטה ממקום אחד לאחר, תעשה אך ורק לצורך בחירת המותב או בית המשפט לנוחיות הרשות, בניגוד למטרה המקורית של מתקין התקנות."
במסגרת החלטתה, סקרה השופטת מקרים נוספים שנדונו בפני מותבים שונים בבתי המשפט המנהליים בארץ, בהם נקבע כי התקבלו החלטות לפיה הסמכות המקומית תוותר באזור שיפוט בו התקבלה ההחלטה הראשונית, על אף שהרשות ניסתה לשנות את מקום הדיון והמותב שידון, על ידי קבלת החלטה נוספת במקום אחר, היינו מקרים בהם נקבע כי הרשות השתמשה לרעה בנימוקי הסמכות המקומית.
בדרכו של בגין
עוד פורטו ההחלטות המרכזיות שנתנה בעניינם של אזרחי אוקראינה שהגיעו לישראל מאז פרוץ המלחמה וקבעה כי הנחית השרה לשעבר שקד, להעביר את הדיון באופן גורף בעניינם של אזרחי אוקראינה להחלטת ראש הרשות בירושלים, נעשתה, ככל הנראה, כדי להביא לכך שהדיונים לא יתקיימו לפניה, וקבעה כי: " סמיכות הזמנים בין החלטותי בעניינם של אזרחי אוקראינה, והטיעונים שהוצגו במספר תיקים בעניין זה, אף לאחרונה, למרות שינוי המצב בהעדר מכסות כבעבר …. מצביעים לכל הפחות על דפוס מכוון, המעלה חשש ממשי כי הכוונה בהנחיית השרה לשעבר שקד בהעברת ההחלטות בעניין זה לראש הרשות, הייתה ניסיון לבחירת המותב".
עם זאת השופטת הבהירה כי לאור ביטול המכסות, וכניסת שר פנים חדש לתפקיד: "יש להביא עניין זה לפתחו של שר הפנים החדש, שיוכל לקבל החלטה על יסוד הנתונים העובדתיים והנסיבות הרלוונטיות כיום. על כן בשלב זה לא אשלול את תחולת ההעברה באופן גורף, כדי לאפשר לשר החדש לשקול את מדיניותו בעניין".
השופטת סיימה את החלטתה וציינה כי ראוי כי שר הפנים הנכנס ישקול האם במצב העובדתי כיום, לאחר ביטול המכסות לכניסת אזרחי אוקראינה, "יש עוד מקום כי כלל ההחלטות בעניין סירוב כניסה של אזרחי אוקראינה יתקבלו בידי ראש הרשות, ולא בנתב"ג, מקום בו מתקבלות ההחלטות בעניין סירובי כניסה לישראל ככלל, וכך היו פני הדברים עד להעברת העניין על ידי השרה לשעבר שקד".
בעניין הספציפי שנדון באותו מקרה נקבע שראש הרשות לא דן בבקשה לגופה ולא נימק אותה, ולכן נקבע כי על אף שבאופן פורמלי ההחלטה התקבלה בירושלים, הרי הסמכות המקומית נותרה בבית המשפט בתל אביב.
_________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופטת מיכל אגמון-גונן
__________________________________________________
