לכל אדם מגיע הזכות לפרטיות בביתו, כך קבע שופט בית משפט השלום בתל אביב איתי הרמלין, כאשר זיכה את תושב תל אביב החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ומתח ביקורת על המשטרה, שהוציאה צו חיפוש לבניין שלם, מבלי שהיה להם כל פרטים על זהותו של מי שמחזיק סמים בביתו. "החיפוש נערך בדירתו רק משום שאתרע מזלו של הנאשם לחזור לביתו דווקא בשעת שהותם של השוטרים במקום. לפיכך, ברור כי לא הייתה כל עילה אחרת לחיפוש בדירתו", כתב השופט הרמלין בהחלטתו.
נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו החזקת סמים שלא לצריכה עצמית. זאת, בשל כך שלפי הטענה החזיק בדירתו בסמים הבאים: 10 מ"ל GBL 0.3604 גרם קטאמין, ו-1.77 גרם קנביס. כתב האישום בוסס על ממצאי חיפוש שנערך בדירתו של הנאשם ובאופן חלקי על הודאתו של הנאשם בחקירת המשטרה בהחזקתם לשימוש עצמי של הסמים שנמצאו בחיפוש. לטענת ההגנה, החיפוש בדירתו של הנאשם נערך בניגוד לחוק, ולכן יש לפסול את ממצאיו כמו גם את הודאתו של הנאשם שהיא ראיה נגזרת מממצאים אלה.
הצו עצמו הוצא על בסיס מידע מודיעיני שעניינו סחר בסמים. הצו התייחס למחזיק אלמוני וצוינו בו שם עיר, שם רחוב ומספר הבית ברחוב – אלו תואמים את הכתובת שבה נערך החיפוש. בצו לא צוין מספר דירה או שהוא מתייחס למספר דירות. לפי הידיעה אדם ששמו מפורט בידיעה וכתובתו אינה נזכרת בה ושותפו, שמתגורר בכתובת שבה נערך החיפוש, "סוחרים בסמים מסוג ג'י בעיקר בסופי שבוע. את הסמים הם מחלקים בביתו של השותף. מחר זה יום חזק שלהם. חמישי בערב הם ימכרו הרבה מהכמות".
בדו"ח הפעולה של השוטר טספאהון נכתב שהוא הגיע עם צו חיפוש לערוך חיפוש בכתובת הרלוונטית. כעבור מספר דקות הגיע למקום "בחור צעיר עם קטנוע". השוטר אמר לנאשם שיש לו "צו חיפוש על הבית שלו", מסר לו עותק מן הצו, השוטרים ערכו חיפוש ומצאו סמים בדירה והשוטר עיכב את הנאשם בגין חשד להחזקת סמים והודיע לו על זכות השתיקה. רק במהלך חקירתו הנגדית של השוטר טספאהון הסתבר שהן מדו"ח הפעולה והן מעדותו הראשית במשפט השמיט השוטר מידע חשוב, והוא שדירתו של הנאשם אינה הדירה היחידה במבנה שלגביו ניתן צו החיפוש ובבניין יש חמש דירות ואף אחד מהדיירים לא היה בבית באותה שעה ולכן לא נערך חיפוש בדירותיהם.
מי מסר את המידע?
השופט הרמלין בזיכויו ציין כי אין כל ספק שהמידע המודיעיני שבעקבותיו הוצא צו החיפוש לא נגע לכל חמש יחידות הדיור שבכתובת שלגביה התבקש צו החיפוש ועל מנת שצו חיפוש יתיר חיפוש במספר יחידות דיור הנמצאות בכתובת אחת, יש לציין זאת מפורשות בצו, שאם לא כן הצו אינו עומד בדרישת הדיוק והמסוּימוּת.
"נראה", כתב השופט בהחלטתו, "כי במקרה שבפניי המשטרה עצמה לא טרחה לברר מראש עם מי שמסר את הידיעה המודיעינית או בכל דרך אחרת אם בכתובת הרלוונטית יש יחידת דיור אחת או יותר, וזהו מקור התקלה שבמתן צו חסר מסוּימוּת ודיוק. כך או כך, לא ניתן להשלים עם מצב שבו בכל מקרה שבו קיים חשד כלשהו נגד שכן בבית משותף שזהותו לא ידועה, תוכל המשטרה לחפש אצל כל הדיירים בבניין בלי שברור שבית המשפט אישר חיפוש מעין זה".
השופט הרמלין הוסיף: "בשולי הדברים אציין שקשה לקבל את טענתו של השוטר טספאהון שהשמטת העובדה שבבניין הרלוונטי הייתה דירתו של הנאשם אחת מתוך חמש דירות מדו"ח הפעולה שלו ומעדותו הראשית במשפט הייתה 'פספוס'. השמטה זו אף הובילה להגשת כתב אישום מבלי שהתובע שהגישו מודע כלל לנסיבה זו".
____________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט איתי הרמלין
____________________________________
