היועצת המשפטית לממשלה הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז התנגדות להסדר פשרה בשתי תובענות ייצוגיות, האחת נגד בנק הפועלים בע"מ, והשנייה נגד הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ.
התובענה הוגשה בטענות לחיוב שלא כדין בגין סיווג שגוי של פעולות העברת מטבע חוץ (מט"ח) כפעולות "סחר חוץ" וגביית עמלה שגויה בהתאם. הצדדים פנו להליכי גישור ובמסגרתם נחתמו הסדרי הפשרה.
עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי אין לאשר את ההסדרים במתכונתם הנוכחית.
במסגרת התובענה הייצוגית נטען כי במסגרת העברת מט"ח פשוטה, שניתן לגבות בגינה עמלת העברת מט"ח רגילה, הן בנק הפועלים בע"מ והן הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ חייבו בגינן בעמלות דווקא תחת פעולות "סחר חוץ", שעמלתן גבוהה יותר.
זאת, כאשר מרבית העסקאות המדוברות עניינן לצורך רכישת מוצרים לשימוש עצמי בלבד.
בנק הפועלים והבנק הבינלאומי מצדם טענו כי יש לסווג את הפעולות שנעשו לפי מהותן ומטרתן, ומאחר שסוברים שמדובר בהעברות מט"ח לצורך ייבוא מוצרים לישראל, יש לסווגן כ"סחר חוץ" ולגבות עבורן עמלה בהתאם.
הצדדים גיבשו יחד הסדרי פשרה, כל אחד בעניינו וכאמור עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי אין לאשר אותם במתכונתם הנוכחית. בליבו של הסדר הפשרה עומדות התחייבויות לעתיד, וביצוע השבה לעבר. הבנקים מתחייבים, כהתחייבות לעתיד, לערוך שינוי בטופס הייעודי שעל לקוח למלא על מנת להעביר מט"ח לחו"ל, כך שתתווסף רובריקה של "יבוא טובין לשימוש עצמי", שתחויב בעמלת העברת מט"ח רגילה.
"ההסדר מעורר קושי במתכונתו הנוכחית"
עם זאת, כך לפי ההסדר, בטופס יובהר כי ניתן לבחור בפעולה כזו רק ביחס לעסקות שסכומן הוא עד וכולל עשרים אלף דולר. ו
במבט צופה פני עבר, הבנקים מתחייבים לבצע השבה בסך כולל של כ-1.4 מיליון שקלים למתלוננים, שנגזרת מהשבה של 100% מהפרש העמלות שנגבו בתקופה הרלוונטית עבור העברות מט"ח שבוצעו לצורך רכישת טובין בחו"ל לשימוש עצמי. בשני הסדרי הפשרה הסכום הוא סופי, ואליו לא יתווספו הפרשי הצמדה וריבית.
לפי עמדת היועצת המשפטית לממשלה חלקים מסוימים בהסדרי הפשרה "מעוררים קושי שאינו מאפשר לאשרם כפי שהם". ההסדרה העתידית המוצעת ביחס לסיווג העברת מט"ח לצרכי עמלה בהתאם לסכום ההעברה, המשמש כאינדיקציה למטרת ההעברה, ולא בהתאם למהות השירות הניתן ללקוח אינה כדין.
" קושי זה", נכתב בעמדת היועמ"שית, "מתחזק לנוכח העובדה שהבנקים נמנעו מלהבהיר מה השירות הנוסף שהם מעניקים ללקוחותיהם במסגרת העברת מט"ח בהיקף העולה על 20 אלף דולר. לפיכך, ולפי פרשנות כללי העמלות והעיקרון שלפיו לא ניתן לאשר הסדר פשרה המנוגד להוראות דין, לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, אין מקום לאשר את ההסדרה. כמו כן, לפי הסדר הפשרה לקוחות הבנקים שחשבונם יהיה סגור במועד ההשבה לא יהיו זכאים להשבה אישית וישירה, והתשלומים המגיעים להם יועברו לקרן תובענות ייצוגיות. הדבר מעורר קושי כיוון שסעד לטובת הציבור, כחלופה להשבה פרטנית, מותר רק אם בית המשפט מוצא שהשבה פרטנית אינה מעשית".
עוד נטען, כי הבנקים לא הציגו כל נימוק מדוע בעניין זה ההשבה הפרטנית אינה מעשית לחברי קבוצה שחשבונם סגור. לכן תחילה יש לשקול הוספת מנגנון להשבה ישירה לחברי הקבוצה שחשבונם סגור. ועוד, הפשרה באחת התובענות מונעת מחברי הקבוצה שביצעו העברות מט"ח לצורך ביצוע עסקאות מסחריות להגיש תביעות אישיות, או ייצוגיות, בגין הטענות שהועלו במסגרת ההליכים המשפטיים (מעשה בית-דין), על אף שלא ניתן להם כל פיצוי.
למנות בודק
בנוסף, הקביעה כי לסכומי הפשרה לא יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מעוררת קושי לאור הסיכויים והסיכונים הטמונים בהליכים הנידונים בעניין זה. העמלות שיש להשיב מכוח הסדרי הפשרה נגבו במהלך שבע שנים, ובכלל, ההשבה בפועל אינה מידית (תוך 6 חודשים ממועד אישור הסדרי הפשרה).
"בנסיבות אלה", נכתב לבית המשפט, "יש קושי בהשבה ללא הצמדה כלל. וכן, התניית הסדרי הפשרה באי מינוי בודק – אינה כדין. בשני הסדרי הפשרה נקבע שאם בית המשפט יחליט למנות בודק הצדדים יוכלו לחזור בהם מהסדרי הפשרה, אולם תנאי זה אינו כדין. לפי חוק תובענות ייצוגיות ההחלטה על מינוי בודק נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. מינוי בודק אינו עניין שנתון לשיקול דעת הצדדים לפשרה, והוא מהווה אמצעי עזר להערכת סבירות והגינות ההסדר".
