האם מותר להשליך אבנים על שני כלבי צ'יוואווה ששוקלים קילו וחצי כל אחד, לאחר שאלה נבחו לכיוונך?
שופט בית משפט השלום בתל אביב, איתן קורנהאוזר, קבע שאסור לאחר שגזר מאסר על תנאי ו-6,000 שקלים פיצוי על אישה, שהורשעה בעבירת התעללות בבעל חיים והתאכזרות לו, לאחר שהשליכה אבנים על שני כלבים ואחד מהם נפגע באופן קשה עם שברים בגולגולת ועד היום הוא סובל מבעיות בריאותיות.
על פי כתב האישום הנאשמת נתקלה בשני כלבים מסוג צ'יוואווה בחצר ציבורית בתל אביב.
הכלבים שוטטו במקום ללא זמם, ללא קולר וללא בעלים בסמוך להם.
בנסיבות אלה התקרבו הכלבים לעברה של הנאשמת, נבחו כלפיה וחרחרו. בעקבות צעקות וצרחות מצד הנאשמת עזבו הכלבים את המקום.
בהמשך, הרימה הנאשמת אבנים גדולות מהקרקע, והלכה אל קצה שביל סמוך.
הכלבים, כך תואר בכתב האישום, אשר עמדו בקצה האחר של השביל, משוטטים וללא זמם וקולר, פתחו בריצה לעבר הנאשמת. הנאשמת עמדה במקומה, והניפה את ידה בה אחזה באבנים.
בשלב בו אחד הכלבים התקרב למרחק של כמטר עד שני מטרים מהנאשמת, השליכה הנאשמת אבן שפגעה בראשו, ולאחר מכן זרקה אבן נוספת לעבר הכלב האחר אשר לא פגעה בו.
כתוצאה מפגיעת האבן, נגרמו לכלב שברים בגולגולת והוא נכנס לסמי-קומה.
השופט קורנהאוזר ציין בהכרעת דינו כי עדותה של הנאשמת בבית המשפט התאפיינה בתיאור מופלג של חרדה קיצונית שאחזה בה בעקבות המפגש עם הכלבים, אירוע שהביא אף לתגובות קיצוניות של רעידות בגוף, חוסר יכולת לתפקד ובכי הסטרי.
עדות מגמתית
"לא ניתן לשלול אפשרות של תגובות כה קיצוניות וקשות לריצה של כלבים לעבר הנאשמת, תוך נביחות וחרחורים, גם אם מדובר בכלבים קטנטנים השוקלים כ- 1.5 ק"ג בלבד", כתב השופט בגזר הדין. "יחד עם זאת, התרשמתי כי הנאשמת העידה עדות מגמתית ביותר בה ביקשה לבסס את היותה במצב של 'פאניקה', אשר הוביל אותה לאחוז באבנים ולהשליכן לעבר הכלבים, זאת תוך העצמת תיאור התנהלות הכלבים והפרזה ביחס לתגובתה הנפשית. תיאור הנאשמת של חלקים שונים במהלך האירוע מערערים את מהימנותה ומבססים את מגמתיות עדותה".
השופט הוסיף עוד: "תכלית הנאשמת של הגנה מפני כלב השוקל כ-1.5 קילו, אשר דקות ספורות קודם לכן הסתפק בנביחות כלפיה ועזב את המקום לאור צעקותיה, אינה יכולה לשקול בכל קנה מידה כנגד גרימת מספר שברים בגולגולת הכלב, אחד מהם עם חדירה לתוך חלל הגולגולת, והימצאות הכלב במצב של סמי-קומה ללא תגובה לסביבה".
השופט ציין כי התנהגות הנאשמת מהווה פגיעה קשה וחסרת רחמים בכלב, גרימת סבל וייסורים בלתי מוצדקים ושלא לצורך. התנהגות זו עומדת בסתירה לעולם הערכים והמוסר של החברה בישראל, העומדים בבסיס הצורך בהגנה על בעלי החיים. "לפיכך, לא נותר כל ספק כי הנאשמת ביצעה עבירה של התעללות בבעל חיים והתאכזרות לו", לשון גזר הדין.
לצפייה ודירוג כבוד השופט איתן קורנהאוזר
