שופטת בית משפט השלום בהרצליה, לימור רייך, חייבה בית מלון בים המלח מעל 200 אלף שקלים פיצויים, כולל שכ״ט עו״ד, לאישה שנפלה ביציאה מאולם האירועים במלון ונפגעה בעמוד השדרה.
על פי התביעה האישה היתה במהלך חופשה בבית המלון, כאשר צעדה מאזור אולם האירועים לכיוון המעליות שבקומת הכניסה והחליקה בשל רצפה רטובה.
החליקה לפתע ונפלה בעוצמה רבה. לטענתה הרצפה הייתה רטובה ושמנונית, ככל הנראה בגלל אורחים שעלו במעליות אחרי רחצה בבריכה.
האישה ציינה שלאחר הנפילה, בעודה על הרצפה, עובדי המלון רצו עם סחבות וניגבו את המים.
בהתאם לחוות דעת מומחים שהוגשו בתיק נקבע שהתובעת נותרה עם נכות של 44% עקב דיסק פרוץ וכן מ-5% נכות נפשית בשל הפרעת הסתגלות שהפכה לתגובה דיכאונית.
מנגד הנהלת המלון הכחישה שהייתה במקום רטיבות וטענה שמדובר בסתם נפילה שאין להטיל בגינה כל אחריות. עוד לדבריה, יש להטיל על כתפי התובעת אשם תורם משמעותי מאחר שלא שמה לב לצעדיה.
השופטת רייך קבעה בסיכומו של דבר, שבית המלון אחראי לתאונה, מאחר שסיכון של החלקה על רצפה רטובה בבית מלון אינו סביר, והיה על הנתבעת לצפות את הנזק.
זאת, במיוחד לנוכח העובדה שמדובר בקומת הכניסה הסמוכה לחדר האוכל של המלון, המשמשת המונים מידי יום.
עוד הוסיפה השופטת כי הנתבעת לא הביאה ״בדל ראיה״ לכך שנקטה באמצעים סבירים למניעת התאונה. כך למשל, היא נמנעה מלהציג תיעוד רלוונטי בנוגע לנהלי הניקיון במקום.
היא גם לא הוכיחה שפעלה לבירור נסיבות התאונה ולהפקת מסקנות ולקחים.
עוד בחדשות: עמידר לא הסירה צו עיכוב יציאה – הטיול לחו"ל בוטל
תושבת הדרום, בת 67, הגיעה לנתב"ג לפני נסיעה לאפריקה, אותה תכננה במשך שנתיים, הוחזרה לביתה בבושת פנים לאחר שחברת עמידר לא הסירה צו עיכוב יציאה מהארץ למרות ששילמה כבר את חובה שנתיים קודם לכן. לאחרונה היא הגישה תביעה לפיצוי של כ-100 אלף שקלים נגד החברה, לאחר שלדבריה הושפלה בשדה התעופה: "התחננתי שוב ושוב כי אין לי שום חוב, אך אנשי הביטחון ליוו אותי אל מחוץ לאזור ההמראות כאילו הייתי אחרונת העבריינים".
על פי התביעה, במשך כשנתיים תכננה התובעת את הטיול שלה לאפריקה, טיול של שלושה שבועות, במהלכו הייתה עתידה לבקר חבר וללון אצלו. התובעת רכשה כרטיס טיסה, הגיעה לשדה התעופה וביצעה בדיקת קורונה בשדה התעופה, בהמשך התובעת עברה בידוק ביטחוני, שלחה מזוודות לבטן המטוס, ואולם בבידוק במעבר הגבולות הודיעו הבודקים כי לתובעת צו עיכוב יציאה מהארץ.
התובעת ההמומה ניסתה לשכנע את הנציגים במעבר הגבולות כי אין לה חובות, שכולם שולמו, אולם אנשי ביטחון ליוו את התובעת מחוץ לאזור ההמראה, ואת הלילה כבר בילתה על כיסא בשדה התעופה וראתה את הטיסה שלה ממריאה בלעדיה והיא במקום להיות עליה המתינה לשעה 05:30 לפנות בוקר, שעה בה מתחילה פעילות התחבורה הציבורית לצורך הגעה לביתה בדרום.
בתביעה צוין, כי לתובעת היה חוב לחברת עמידר ויותר משנתיים לפני שולם החוב במלואו לעמידר וכמו כן, נשלח לה מכתב מהוצל״פ כי לתובעת בוטלו הגבלות. עם הגעתה לביתה, החלה לברר מדוע היא מוגבלת ביציאה מהארץ, אז גילתה כי לא הוסר צו איסור יציאה מהארץ בגין החוב ששולם.
לצפייה ודירוג כבוד השופטת לימור רייך
