הרכב שופטי בית המשפט העליון, החמיר את עונש המאסר שהוטל על יואב בושמיץ, שהורשע בביצוע שורה של עבירות מין בתשע קטינות, כבנות 6, בעת שהתנדב במסגרת שנת שירות בבית הספר בו למדו. בית המשפט המחוזי בחיפה הטיל על המשיב 11 שנות מאסר בפועל, מאסר מותנה ופיצויים בגובה עשרות אלפי שקלים לכל נפגעת, ובית המשפט העליון החמיר וגזר עליו עונש מאסר של 15 שנים.
כזכור, בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע, על פי הודאתו, את בושמיץ בכך שביצע שורה של עבירות מין בתשע קטינות כבנות שש.
מכתב האישום המתוקן עולה כי בושמיץ התנדב במסגרת שנת שירות בבית הספר בו למדו הבנות. במהלך התקופה, הכניס את ידו למכנסיהן של כל אחת מהקטינות מתחת לתחתוניה, ובחלקן ביצע מעשי אינוס. כמו כן, במספר הזדמנויות אחרות נהג לגעת באיבר מינן, ללטף אותן מעל ומתחת לבגדים ולחכך בהן את איבר מינו. בגין האמור, גזר עליו בית המשפט המחוזי 11 שנות מאסר בפועל ומאסר מותנה, וכן השית עליו תשלום פיצויים בסכומים שנעים בין 15-50 אלף שקלים לכל אחת מנפגעות העבירה.
בית המשפט העליון קיבל את הערעור של המדינה שהוגש וקבע כי העונש שנגזר איננו מבטא כראוי את חומרת מעשיו, את מספר הקטינות שבהן פגע ואת עצמת הנזקים שנגרמו להן.
"מקריאת תסקירי נפגעות העבירה ושמיעת חלק מהורי הנפגעות בדיון שלפנינו", כתבו השופטים, "ניכר כי נפגעות העבירה ובני משפותיהן עברו טלטלה קשה, טראומתית וכואבת שהשלכותיה מהדהדות למישורי חייהם ברבדים שונים והן צפויות להדהד גם בהמשך חייהם. בצדק אפוא טענה המערערת כי העונש שנקבע למכלול האירועים, אינו משקף דיו גם לא את חומרת הנזקים שגרמו מעשיו של המשיב".
ניצל את תמימותן
גם בעניין תשלום הפיצויים קיבל בית המשפט את עמדת הפרקליטות. "כפי שטענה המערערת, במידה רבה של צדק", כך נכתב בפסק הדין, "אם היה המשיב חפץ בקבלת אחריות מלאה על אשר עולל לקטינות, ניתן היה לשער כי היה מזדרז לשלם את הפיצוי שהושת עליו. אלא שהמשיב נמנע מלעשות כן". ביחס לטענת המשיב באשר למשך הזמן הקצר באופן יחסי בו לאורכו בוצעו המעשים, קבע בית המשפט כי: "המעשים הפסיקו רק בשל כך שאחת הקטינות אותה הוא תקף אזרה אומץ וסיפרה למורתה על אודות מה שהמשיב עולל לה. לא היה זה אפוא המשיב אשר חדל ביוזמתו ממעשיו".
השופט דוד מינץ ציין את המשקל שבית המשפט המחוזי ייחס לגילו הצעיר של הנאשם, לנסיבות אישיות שונות שלו ולנזק שנגרם למשפחתו. כך קבע השופט כי "אכן יש מקום ליתן משקל לנתונים אלו, אולם סבורני כי באיזון הראוי בנסיבות המקרה לא ניתן משקל מספק לעיקרון ההלימה, בשים לב לחומרת המעשים, למספר האירועים והקורבנות שספגו את מעשי המשיב ולמעגלי הפגיעה הרבים שנוצרו כתוצאה מכך – בקרב משפחותיהן של נפגשות העבירה".
בשים לב לנסיבות המקרה החמורות, ציין השופט כי "המשיב פגע בקטינות כבנות שש שנים, אשר עשו את צעדיהן הראשונים כתלמידות כיתה א' בבית ספר, כשהוא מנצל את תמימותן הרבה, את חוסר האונים שבו היו נתונות, את הפגיעות המאפיינת ילדות צעירות אשר רק החלו תהליך הסתגלות ראשוני למסגרת חינוכית חדשה ולא מוכרת, ואת האמון שהן והוריהן נתנו במשיב בעצם היותו נמנה על הצוות החינוכי. המשיב אף הגדיל לעשות ואת מרבית מעשיו ביצע בנוכחותם הקרובה של יתר תלמידי הכיתה והצוות החינוכי שנמצא בכיתה. התעוזה הכרוכה בביצוע מעשים כגון דא, בכיתת לימודים, כשהוא תוקף קטינה אחר קטינה בתוך מוסד חינוכי שהורים שולחים אליו את ילדיהם מתוך הנחה כי הם יהיו מוגנים ושמורים בתוכו, ראויה לסלידה וגינוי ומחייבת הרתעה ברמה גבוהה ביותר".
תשעה עולמות נפגעו
"מעשיו של המשיב", הוסיפה השופטת יעל וילנר, "אשר בוצעו תוך ניצול מחפיר של האמון שרכשו לו הנפגעות הקטינות, חריגים בחומרתם, ודלה השפה מלתאר את השלכותיהם ההרסניות על עולמן של נפגעות העבירה – תשע קטינות בכיתה א', תשע נפשות רכות ותמימות, תשעה עולמות שאך הלו וכבר נפגעו כה קשה".
השופטת וילנר הוסיפה: "הורי הנפגעות עתרו לפנינו בעין דומעת ובלב שבור למיצוי הדין עם המשיב. קולכם נשמע. אנו תקווה כי סיום ההליך המשפטי וגזירת דינו של המערער, יסייעו, במידת מה, בשיכוך כאב הנפגעות ובני משפחותיהן, ויהוו עבורם התחלה של דרך חדשה שתוביל לשיקום ולצמיחה".
______________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט דוד מינץ
_______________________________________________
