דווקא בימים של לגליזציה, המשטרה החליטה ללכת עד הסוף עם נער שנמצאו אצלו 0.85 גרם מריחואנה ומה שנטען כשני סכינים. בסיכומו של דבר, בית המשפט השלום זיכה אותו מאחזקת הסכינים אולם הוא נידון לדרכי טיפול ללא הרשעה בעבירת הסם. בערעור שהוגש על ההחלטה, זיכה בית המשפט המחוזי בחיפה את הנער בהסכמת הפרקליטות מעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית וצוין כי: "ראוי שהפרקליטות תסב את תשומת לב הגורמים המתאימים לתקלות שאירעו במהלך החיפוש שנערך אצל המערער, חיפוש שלקה בפגמים שהובילו לביטולו של פסק הדין".
בית משפט השלום בחדרה הורה על זיכוי הקטין, מחמת הספק, מהעבירות של החזקת הסכין, על סמך כשלים בשרשרת המוצג, בשל ספק באשר להיותה של הסכין סכין מתקבעת ובשל כך שהיה הסבר שהסכין היה למטרה כשרה, למרות שהשופט דחה את טענות ההגנה בדבר עיכוב וחיפוש לא חוקיים אך קבע כי הוכחה העבירה של החזקת סם לצריכה עצמית של 0.85 גרם והקטין נידון לדרכי טיפול ללא הרשעה.
"זכויות הקטין הופרו"
על הכרעת הדין הקובעת כי הוכחה העבירה של חזקת הסם, הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. הטענה המרכזית בערעור הייתה כי החיפוש שנערך על הקטין לא היה חוקי ויש לפסול את תוצריו, לרבות הסם שנתפס. בנוסף נטען כי במהלך העיכוב והחיפוש הופרו זכויותיו של הקטין.
הטענות העיקריות שעלו על ידי הסנגורית ביחס להתנהלות השוטר בהליך העיכוב והחיפוש הן שלא התקיים "חשד סביר" כאשר השוטר עיכב ותשאל את הקטין. השוטר קבע חשד סביר בשל עצם ההתעסקות של הנאשם וחבריו עם אופניים למרות שהם הסבירו שהם מתקנים אופניים של חבר, טענה שבדיעבד התבררה. ולטענתה, עצם ההתעסקות של הקטין וחבריו עם אופניים לא יכולה כשלעצמה להקים חשד סביר והשוטר לא פירט בדוח הפעולה מהי ההתעסקות.
למרות שנקבע בבית משפט השלום כי ה"רעד" של הנער יכול היה להקים חשד סביר, עוד נטען כי בהתאם לפסיקה שקבעה כי עצם המפגש של האזרח עם שוטר גורם לתחושות של מתח נפשי וחשש. בנוסף לבש הקטין גופייה והשעה הייתה מאוחרת בלילה והחיפוש שנערך הוא תולדה ישירה של הדרישה הבלתי חוקית של השוטר להזדהות באמצעות תעודת זהות קשיחה.
הפרקליטות הסכימה להמלצת ביהמ"ש
לטענת הסנגורית, השוטר "איים" על הקטין שעליו להמציא לו תעודת זהות, למרות שהוא הזדהה בפניו בשמו ובמספר תעודת הזהות שלו והתנהלות השוטר נגדה את הנוהל שהוצא בעקבות בג"ץ טבקה. גם צוין בערעור כי השוטר ערך תשאול פסול. הוא תשאל את הקטין וחבריו בשטח כאשר היו בסטטוס "חשוד" מבלי שהבהיר להם את זכויותיהם, לרבות זכות השתיקה והזכות להיוועצות עם עו"ד.
בנוסף, נטען להפרת זכויות נוספות כגון – ביצוע חיפוש בהפשטה שלא על פי החוק, אי נוכחות הורים בחקירה, אי אזהרת הקטין על עבירה של החזקת סכין.
בסופו של יום ולאחר שמיעת טענות הצדדים בערעור, המליץ בית המשפט לפרקליטות להסכים לזיכוי הנער. לאחר לבטים, הודיעה הפרקליטות כי נוכח חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירה, עברו הנקי של הנער והעובדה שזוכה בבית משפט השלום מהעבירות העיקריות, היא מסכימה לזיכוי, תוך שהדגישה כי אינה מסכימה עם הטענות שהועלו ע"י הסניגורית במסגרת הודעת הערעור.
___________________________________________
